Page 185 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 185

‫פרק ה ‪183‬‬

‫שניסח את הדברים ורבלובסקי‪“ :‬באותה תקופה לא הבחינו בין מקובלים לשאינם מקובלים‪,‬‬
‫כי אם בין תלמידי חכמים שהתמחו יותר בעיון ובמעשה קבלי לבין אלה שראו בקבלה‬
‫את תורת הסוד היהודית כמילתא דפשיטא אך השקיעו את רוב זמנם ומרצם בהלכה‪ ,‬בלי‬
‫שהזניחו את לימוד הקבלה מכל וכל"‪ — 148‬אולם נראה כי הבחירה של אלקבץ בקבלה כדרך‬
‫המלך שלו‪ ,‬כפי שהדבר מתבטא בפעילותו ובכתביו שמתקופה זו ואילך‪ 149,‬הייתה קשורה‬
‫במידה רבה למפגש זה‪ .‬גם פנייתו של רי"ט למלכו מתבררת לאור השפעתו של מלכו על‬

                                            ‫ר' שלמה אלקבץ‪ ,‬תלמידו של הרי"ט‪.‬‬
‫בהקשר זה יש לעמוד על נקודה נוספת הקשורה ליחסו של ר' יוסף קארו לשלמה מלכו‪.‬‬
‫אין לדעת אם מלכו אמנם נפגש עם ר' יוסף קארו‪ ,‬וזאת בשל מיעוט המידע הביוגרפי על‬
‫ר' יוסף קארו עצמו; קיומה של פגישה כזו אינו מן הנמנע‪ ,‬אך אין כל הוכחה שהיא התקיימה‪.‬‬
‫הידיעות על יחסו המיוחד של ר' יוסף קארו למלכו נובעות מהבטחתו של המגיד‪ ,‬שזה‬

                                                                      ‫לשונה‪:‬‬
‫ואזכך לאתוקד בארץ ישראל ברבים לקדשא שמי בפרהסיא ותיסוק לעולתא לרעוא על מדבחי‬
‫ויסק רוחך כקטורת בוסמי קדמאי ואפרך יהא צבור ומונח על רצון מזבחי‪ ...‬וכל עת שיזכירוך‬
‫בבית המדרש יעלה ריח אפרך כקטורת בוסמין ופוק חזי מאי אדביקת ולמאי תזכה לקדשא‬
‫שמי ברבים כך שלמה בחירי זכה דאתקרי מולכו דאתמשח ממשח רבות עילאה וסליק לרעוא‬

                              ‫על מזבחי וה"נ [והכי נמי] תסתלק את ולך ותנוח וגו'‪150.‬‬
‫זהו המקום היחיד שבו מזכיר “המגיד" את מלכו במפורש‪ ,‬ואזכור זה הוא כמובן מן התקופה‬
‫שלאחר מותו של מלכו; עם זאת הספר כולו רצוף בהבטחותיו של ה"מגיד" לר' יוסף קארו‬
‫שיזכה למות על קידוש השם‪ 151.‬לכינוי “שלמה בחירי — דאיתקרי מולכו" חשיבות רבה‬
‫שכן שם זה‪“ ,‬שלמה בחירי"‪ ,‬מיוחד לכל אורך הספר לר' שלמה אלקבץ‪ 152,‬וכדי להבהיר‬
‫כי כאן הכוונה היא למלכו ולא לאלקבץ הוסיף ה"מגיד" “דאיתקרי מולכו"‪ .‬שימוש זה רומז‬
‫לקיומו של קשר מיוחד שהתקיים בתודעתו של ר' יוסף קארו בין ר' שלמה אלקבץ לשלמה‬
‫מלכו‪ ,‬ונראה כי הראשון היה הגורם המתווך בין מלכו לר' יוסף קארו‪ ,‬והוא שסיפר לו על‬
‫מלכו‪ ,‬אשר‪ ,‬כאמור‪ ,‬אין כל ראיה שנפגש עם ר' יוסף קארו‪ .‬זו גם הסיבה לכך שמבחינתו‬

           ‫של ר' יוסף קארו התקשר מלכו רק לקידוש השם ולא לשום פעילות אחרת‪.‬‬
‫חכם נוסף מן האימפריה העות'מאנית אשר יתכן שעמד בקשרים עם מלכו הוא ר' אברהם‬
‫בן שלמה טריויש–צרפתי‪ ,‬מחבר הספר “ברכת אברהם"‪ .‬ר' אברהם צרפתי נולד באיטליה‪,‬‬
‫ככל הנראה במנטובה‪ ,‬בשנת ר"ל (‪ .)1470‬בצעירותו שימש מלמד בעיר רוויגו (‪,)Rovigo‬‬

                                                 ‫‪ 	148‬ורבלובסקי‪ ,‬ר' יוסף קארו‪ ,‬עמ' ‪.103-102‬‬
                   ‫‪ 	149‬על חיבוריו האחרים של ר' שלמה אלקבץ ראו זק‪ ,‬תורת הסוד‪ ,‬עמ' ‪.12-9‬‬
 ‫‪ 1	 50‬מגיד מישרים‪ ,‬אמסטרדם נח"ת‪ ,‬עמ' קמה (מצוטט מתוך ורבלובסקי‪ ,‬ר' יוסף קארו‪ ,‬עמ' ‪.)104‬‬

                                                                        ‫‪ 1	 51‬ורבלובסקי‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 	152‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,105 ,104‬וראו שם הערה ‪ .96‬אשכולי זיהה מאמר נוסף במגיד מישרים כמתייחס‬

            ‫למלכו‪ ,‬אולם הוא אינו מביא כל ראיה לזיהוי — ראו אשכולי‪ ,‬התנועות‪ ,‬עמ' ‪.434‬‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190