Page 181 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 181
פרק ה 179
ההוכחה הבולטת ביותר לכך שמלכו לא היה תלמידו ומקורבו של ר' יוסף טאיטאצאק
מתגלה בתקנה שתוקנה בשאלוניקי בי' באלול שנת רפ"ט ( ,)25.8.1529עשרה ימים בלבד
לאחר הדפסתו של “ספר המפואר" ,ורי"ט עצמו חתם עליה — וזה לשונה128:
בראות החכמים השלמים מרביצי תורה בק"ק אשר בשאלוניקי יע"א [יגן עליה אלהים] שהדפיסו
איזה דברים שלא היו ראויים להדפס ,הסכימו שלא יורשה שום אחד מבני ישראל להדפיס
שום כתיבה בעולם בלתי רשות ששה ת"ח [תלמידי חכמים] ממרביצי תורה בקהלות יצ"ו
[ישמרם צורם וגואלם] .והעובר על זה יהיה בנידוי ,וגם אם ידפיסו אותם מלבד שהמדפיסים
עוברים ונכשלים בנדוי ,אנו גוזרים בגזרת נדוי ששום א[חד] מבנ"י [מבני ישראל] לא יקנה
אותם ,וגם אם התחילו להדפיס לא יורשו להשלים בלתי רשות ששה ת"ח הנז[כרים] והרשות
שיהיו מוסכמים יחד במקום מיוחד וכתוב וחתום .והעובר על זה יהא בנידוי .והיה זה יום ה'
עשר לאלול ש[נת] הרפ"ט.
מכיוון שהספר היחיד שנדפס בשאלוניקי בתקופה זו היה ספר דרשותיו של מלכו ,ומכיוון
שהוא עצמו התייחס לביקורת שנמתחה על הספר עוד בטרם הודפס ולפולמוס שנוצר
סביבו — “ולפי שבין הדברי[ם] שפירשתי יש דברים שבני אדם איפשר שיכשלו בהם ולא
יבינום לקוצר השגתם או לאהבתם הנצוח יחליפו הכוונה וימירו טוב ברע ,כאשר ראיתי
שהפכו הקער[ה] על פיה ופירשו דברי הפך הכוונה האמיתית" — 129ברור שהתקנה נתקנה
בעקבות הדפסת הדרשות של מלכו בשאלוניקי עשרה ימים לפני כן ,וכנגדה .בשאלוניקי
לא התקיים ארגון קהילתי מרכזי והמבנה הארגוני היה של קהלים קהלים .התקבצותם של
נציגים של הקהלים השונים במסגרת של גוף על–קהלי נערכה בשאלוניקי רק במקרים חריגים,
שהיה נראה בהם כי יש להכריע הכרעה שמשמעותה חורגת מגבולות הקהלים השונים ונוגעת
לכלל הציבור היהודי בעיר או בנושאים כמו מיסוי או חינוך 130.היות פרסום ספרו של מלכו
עילה לכינוס על–קהלי כזה מלמד על החששות העזים שעורר העיסוק בתחום המשיחי
בשאלוניקי ,ועל שעד לבואו של מלכו לא התקיים בשאלוניקי עיסוק גלוי בתחום זה.
לפיכך אין זה מפתיע לגלות כי “ספר המפואר" לא הודפס באף אחד משני בתי הדפוס
שפעלו באותה עת בשאלוניקי ,לא בבית הדפוס של משפחת גדליה ולא בבית הדפוס החדש
יותר של בני משפחת שונצינו ,אלא באופן עצמאי על ידי יוסף בן יצחק סיד ואליהו ריקו131.
128דנון ,קהילת שאלוניקי ,עמ' .264יתכן שתקנה זו מסבירה מדוע עותקים מן המהדורה הראשונה
של "ספר המפואר" הם כה נדירים ,והספר אף נכלל ברשימת ספרי הקבלה הנדירים "עלו
לשלום" ,שפירסם גרשם שלום.
1 29ספר המפואר ,לו ע"א.
1 30הקר ,החברה היהודית בשאלוניקי ,עמ' .258-254
1 31ראו יצחק ש' עמנואל" ,בתי דפוס ומדפיסים (רע"ב-שכ"ח)" ,זכרון שלוניקי ,בעריכת דוד א'
רקנאטי ,ב ,תל אביב תשמ"ו ,עמ' .232עמנואל מתבסס על אי–הזכרת שמו של בית הדפוס
בקולופון של "ספר המפואר" ורק שמותיהם של המדפיסים נזכרים .גם שמו של הסולטן ,המופיע
כמעט בכל החתימות או השערים של דפוסי שאלוניקי לא נזכר ,דבר שמחזק את הרושם כי מדובר
כאן בדפוס "מחתרתי" ,ולא באחד הדפוסים הרשמיים .בניהו כבר עמד על הקשר שבין הדפסת
