Page 176 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 176

‫‪ 174‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬
‫לפעול כנגדו‪“ :‬עלובה כלה מזנה בתוך חופתה"‪ 103.‬נראה אפוא כי מלכו חש כי הוא לא‬
‫היה מסוגל להמשיך ולפעול באיטליה עקב ההתנגדות לו בה והחליט לעזוב אותה לזמן מה‬
‫כדי לתת לרוחות להירגע‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יתכן שגם הסברו באותה איגרת כי בחזונות שנגלו‬
‫לו הוא הצטווה לצאת “במלכות תוגרמה‪ ,‬ועדיין לא הורשתי לפרסם הסיבה" היה ניסיון‬
‫להסתיר את הסיבות האמתיות ליציאתו מאיטליה‪ ,‬ולהעניק לנסיעה זו משמעות הקושרת‬
‫אותה למראות ולחזונות שנגלו אליו‪ 104.‬יש לזכור כי העיסוק וההתעניינות האינטנסיביים‬
‫במשיחיות באיטליה בשליש הראשון של המאה השש עשרה עוררו גם מידה רבה של ביקורת‬

                ‫והתנגדות‪ ,‬כמו למשל במקרה של אשר לעמליין‪ ,‬כפי שהראיתי לעיל‪.‬‬
‫הבחירה דווקא בשאלוניקי כיעד ל"תקופת הצינון" לא הייתה מקרית‪ .‬בדברי הפתיחה‬
‫ל"ספר המפואר" כתב מלכו כי החיבור נועד “למען אחי ורעי הנאהבים היושבים בשאלוניקי‬
‫הדורשים ממני לשלוח להם אי זה דרוש על דרך האמת או אי זה פירוש על שום פרשה או‬
‫מאמר מרבותינו ז"ל"‪ .‬אין זה מתקבל על הדעת כי הֵרעים הנאהבים שישבו בשאלוניקי‬
‫ביקשו ממלכו‪ ,‬שהיה גם הוא בשאלוניקי‪ ,‬לשלוח להם את דרשותיו כאשר הם יכלו לשמוע‬
‫אותן מפיו; קשה גם להניח כי מלכו שלח להם את הדרשות רק לאחר שעזב את העיר‬
‫בדרכו חזרה לאיטליה‪ ,‬וכי תוך כדי מסעו עסק גם בהוצאת הספר לאור‪ .‬ההסבר הסביר‬
‫הוא כי האחים והֵרעים הנאהבים עמדו עם מלכו בקשרי התכתבות עוד קודם שהגיע‬
‫לאימפריה העות'מאנית‪ ,‬וכי כבר באותו זמן ביקשו ממנו שישלח להם כמה מדרשותיו‬
‫ומתורותיו‪ .‬הפנייה של הֵרעים בשאלוניקי דווקא למקובל צעיר באיטליה מלמדת כי לא‬
‫היה בשאלוניקי מי שהיה יכול לתת להם מענה בתחום הקבלי–המשיחי — ואכן‪ ,‬יוסף הקר‬
‫הצביע על השוליות היחסית של העיסוק בקבלה בשאלוניקי במאה השש עשרה‪ 105,‬וידוע‬
‫אף על פולמוס אנטי–קבלי בעיר במחצית הראשונה של המאה‪ 106.‬לפיכך יש לראות את‬
‫הפנייה משאלוניקי לאיטליה ולמלכו כחיפוש אחר תשובות לשאלות שחכמי שאלוניקי לא‬
‫היו מסוגלים לענות עליהן‪ ,‬או לא רצו להידרש להן‪ ,‬וכביטוי לעוצמה ולהד הנרחב שהיו‬
‫לנושא המשיחי בחברה היהודית בשנים אלו‪ .‬הקשרים בין האימפריה העות'מאנית בכלל ובין‬
‫שאלוניקי בפרט לבין איטליה ובייחוד ונציה היו ענפים‪ ,‬וכללו מעבר של תלמידי חכמים‬
‫ממקום למקום‪ .‬בין תלמידי החכמים הבולטים אשר נעו מאיטליה לאימפריה העות'מאנית‬
‫היו ר' אליעזר אשכנזי‪ ,‬שלמד בשאלוניקי אצל ר' יוסף טאיטאצאק‪ 107,‬ור' אברהם בן שלמה‬

‫‪ 	103‬שבת דף פח ע"ב; גיטין לו ע"ב‪ .‬וברוח זו פירש גם רש"י את הפסוק‪ .‬שדברים אלו מתייחסים‬
                      ‫לאירועים שהתרחשו באיטליה לפני שמלכו יצא לשאלוניקי‪ ,‬ראו להלן‪.‬‬
                                                ‫‪ 	104‬על מקומם של המראות באיגרת ראו להלן‪.‬‬

          ‫‪ 1	 05‬ראו‪ :‬הקר‪ ,‬לתולדות לימוד הקבלה; הקר‪ ,‬הפעילות האינטלקטואלית‪ ,‬עמ' ‪.593-591‬‬
                                      ‫‪ 	106‬ראו‪ :‬אליאור‪ ,‬המאבק; תשבי‪ ,‬לבעיות ספר גליא רזא‪.‬‬

‫‪ 	107‬גם ר' יוסף טאיטאצאק עצמו שהה באיטליה לאחר שיצא מספרד ולפני שהגיע לשאלוניקי — ראו‬
‫בניהו‪ ,‬היחס‪ ,‬עמ' ‪ .221‬בניהו דן בספר זה בעיקר בביטוייהם של קשרים אלו במחצית השנייה של‬
‫המאה השש עשרה ובמאה השבע עשרה בתחומי פדיון השבויים‪ ,‬העזרה הכלכלית‪ ,‬הדפוס ועוד‪.‬‬
‫אין ספק כי לקשרים האמיצים שהתגלו בתקופה זו היו יסודות כבר בתחילת המאה השש עשרה‪.‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181