Page 172 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 172

‫‪ 170‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫נראה כי פעילותן של קבוצות אלו‪ ,‬ובייחוד פעילותו של מלכו‪ ,‬עוררה מידה של ביקורת‬
‫והתנגדות בקרב החוגים הרשמיים בחברה היהודית‪ ,‬בדומה לביקורת שעוררה פעילותו‬
‫של אשר לעמליין‪ ,‬המבשר המשיחי הבולט של תחילת המאה‪ .‬ההתנכלות למלכו מיד עם‬
‫שובו מן האימפריה העות'מאנית‪ ,‬וכן ההלשנות עליו ברומא חודשים אחדים לאחר מכן‪,‬‬
‫לא נבעו ממעשיו לאחר ששב לאיטליה‪ ,‬אלא ביטאו התנגדות כלפיו או חשש מפניו עוד‬
‫מתקופת שהותו הראשונה שם‪ 90.‬יתכן שהרקע להתנגדות זו היה שימושו של מלכו במאגיה‬
‫לאו דווקא בתחום המשיחי‪ 91.‬מצד שני‪ ,‬העיסוק במאגיה ובגילוי עתידות עשוי להסביר את‬
‫הפופולריות שממנה הוא נהנה בחוגים אחרים בחברה היהודים והנוצרית‪ ,‬ובכלל זה את‬
‫הזמנתו הנדיבה של הדוכס מאורבינו ואת היחסים הטובים שקשר עם האפיפיור; גם בנושא‬

 ‫זה אין להתעלם מזיהויו של אשר לעמליין כמאגיקון שאליו פנו יהודים ונוצרים כאחד‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי אין כל עדות שבשנים הראשונות של פעילותו של מלכו באיטליה הוא‬
‫כבר הציג את עצמו כבעל תפקיד משיחי פעיל‪ .‬נראה כי בזמן זה הוא הצטרף לקבוצות‬
‫שעסקו בנושא המשיחי בלימוד או בחישובי קץ‪ ,‬וכך חדרו הדים מההשקפות שרווחו‬
‫בקבוצות אלו לתוך משנתו‪ .‬רק מאוחר יותר‪ ,‬עם שובו מהאימפריה העות'מאנית‪ ,‬הוא‬
‫פנה לפעילות גלויה‪ .‬השפעות אלו ניכרות כבר ב"ספר המפואר" שהודפס‪ ,‬כאמור‪ ,‬בשנת‬
‫רפ"ט (‪ ,)1529‬ודבר זה מאשש את ההנחה כי מלכו יצא מפורטוגל לאיטליה וכי רק מאוחר‬
‫יותר פנה לאימפריה העות'מאנית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬איטליה מצטיירת לנו כאן שוב כמוקד של‬
‫פעילות משיחית‪ ,‬אשר דובריה הבולטים ביותר היו דווקא אשכנזים‪ .‬ניתן לזהות את החלחול‬
‫של הרעיונות‪ ,‬שהתחולל בשנים אלו באיטליה‪ ,‬ואשר במסגרתו גם רעיונות של מקובלים‬

                                       ‫יריבים השתלבו לכלל משנה משיחית אחת‪.‬‬

         ‫שלמה מלכו בשאלוניקי — סוף רפ"ח ‪ -‬סוף ר	פ"ט	‬
                                           ‫(‪)1529-1528‬‬

‫תקופת שהותו של שלמה מלכו בשאלוניקי הוצגה במחקר כתקופה החשובה ביותר מבחינת‬
‫עיצוב השקפתו המשיחית וגיבוש תפיסתו העצמית‪ ,‬ומבחינת המקום שניכס לעצמו במהלך‬
‫המשיחי‪ .‬באימפריה העות'מאנית בכלל ובשאלוניקי בפרט‪ ,‬כך נטען‪ ,‬הוא רכש את השכלתו‬
‫היהודית‪ ,‬למד קבלה ויצר קשרים עם חוגי המקובלים המקומיים‪ .‬בהקשר זה הושם דגש‬
‫מיוחד על החוגים שסביב לדמויותיהם של ר' יוסף טאיטאצאק (להלן רי"ט)‪ ,‬שאליו ִהפנה‬
‫מלכו את איגרתו הראשונה‪ ,‬ור' יוסף קארו‪ ,‬אשר מקובל לראות בו תלמיד של רי"ט‪ ,‬ואשר‬

                                                                     ‫‪ 9	 0‬ראו להלן עמ' ‪.252‬‬
‫‪ 9	 1‬על קיומו של דימוי מאגי של מלכו כבר הצביע משה אידל‪ ,‬ומלכו עצמו הזכיר את חכמת‬
‫הטליסמאות ועסק בנושא זה כבקי ורגיל — ראו אידל‪ ,‬שלמה מלכו כמאגיקון‪ ,‬עמ' ‪ 194‬ואילך‪.‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177