Page 177 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫פרק ה ‪175‬‬

‫צרפתי‪ ,‬שקשרים אפשריים שלו עם מלכו יידונו בהמשך הספר‪ .‬לאור זאת נראה כי מלכו‬
‫לא הגיע לשאלוניקי כתלמיד המבקש תורה מהחכמים המקומיים‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬כמי שהוזמן‬

‫על ידי “בני הישיבה" כדי שהם ילמדו ממנו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מלכו שעה לבקשה שהגיעה משאלוניקי “לשלוח להם אי זה דרוש על דרך האמת‬
‫או אי זה פירוש על שום פרשה או מאמר מרבותינו"‪ ,‬והתוצר המוגמר הודפס שם בר"ח‬
‫אלול רפ"ט (אוגוסט ‪ ,)1529‬וכפי שהוא כתב בדברי הסיכום של הספר‪“ :‬הסכמתי לחבר‬
‫הקונטריס הזה גם למלאת רצון החברים המקשיבים לקולי נאמנים בנים אמון בם אשר‬

‫בקשו ממני הדרוש הזה"‪.‬‬
‫בחירתו (או שמא הסכמתו) של מלכו להפיץ את בשורתו המשיחית במסגרת של ספר‬
‫היא בחירה מפתיעה‪ .‬הערוצים המרכזיים שהתעמולה המשיחית היהודית במאה השש עשרה‬
‫התנהלה בהם היו הערוץ שבעל פה (כמו אצל ר' יוסף אבן שרגא‪ ,‬אשר לעמליין ובמידה‬
‫רבה גם מלכו עם שובו לאיטליה בשנת ‪ ,)1530‬או ערוץ המכתבים‪ ,‬כאשר התעמולה נוהלה‬
‫מרחוק (כמו אצל אברהם הלוי הירושלמי‪ ,‬או מלכו ביחס לחברים בשאלוניקי)‪ ,‬ואילו‬

‫השימוש בספרים היה משני בלבד‪.‬‬
‫יצחק אברבנאל פרס אמנם את משנתו המשיחית בסדרה של ספרים‪ ,‬אולם כפי שכבר‬
‫ציינתי הוא היה יוצא הדופן שבחבורה‪ ,‬והיחידי בה שהשתייך לשכבות העילית (הכלכלית‬
‫והתרבותית) וההנהגה‪ .‬הבחירה של אברבנאל להפיץ את תעמולתו המשיחית בספרים הייתה‬
‫בחירה טבעית עבור מי שכבר חיבר ספרים רבים עוד לפני כן‪ ,‬מי שמבחינה חברתית‬
‫השתייך לשכבה החברתית והאינטלקטואלית שכתבה ספרים וידעה שזו הציפיה ממנה‪108.‬‬
‫אמנם גם אברהם הלוי חיבר ספר משיחי — “משרא קטרין" —­­אולם לאחר מכן הסיט את‬
‫המוקד של תעמולתו המשיחית מהספר אל המכתבים; ספרו של הלוי היה רק המצע הרעיוני‬
‫לתעמולה המשיחית רחבת ההיקף שהוא ניהל באמצעות איגרות‪ .‬יתכן ש"משרא קטרין"‬
‫נכתב מפני שהלוי היה באותו הזמן בתנועה מתמדת (מפורטוגל לאיטליה‪ ,‬מאיטליה ליוון‪,‬‬
‫משם לאסתנבול‪ ,‬למצרים ולבסוף לארץ ישראל)‪ ,‬והתקשה לנהל התכתבויות מסודרות‪.‬‬

‫לאחר שקבע את מושבו בירושלים‪ ,‬הוא התפנה לתעמולה באמצעות מכתבים‪.‬‬
‫השימוש במכתבים בתעמולה המשיחית לא היה ייחודי לחברה היהודית והיה דומה‬
‫מאד לכלים ששימשו להפצת התעמולה הדתית של תנועת הרפורמציה בגרמניה במחצית‬
‫הראשונה של המאה השש עשרה‪ .‬מפיצי הרפורמציה עשו אמנם שימוש נרחב‪ ,‬ואולי אף‬
‫מכריע‪ ,‬בדפוס אך לא בספרים אלא בעלונים‪ 109.‬המאפיינים שעשו את העלונים לגורם‬

‫‪ 108‬איני מתייחס כאן לפן הכלכלי של הפצת הספר‪ ,‬אלא להיבט התודעתי ולתפיסה העצמית של‬
‫המחבר כמחבר‪ ,‬ההכרחיים כדי ליצור בתבנית זו‪ .‬כפי שציינתי לעיל‪ ,‬הטרילוגיה המשיחית‬

‫הודפסה רק בצורה חלקית ובתקופה מאוחרת יותר‪.‬‬
‫‪ 109‬במחצית הראשונה של המאה השש עשרה הודפסו במערב אירופה כעשרת אלפים כותרים של‬
‫עלונים שונים‪ ,‬ורבים מהם הוקדשו לתעמולה דתית — ראו סטרנד‪ ,‬הערה על עלוני הרפורמציה‪,‬‬
‫עמ' ‪ .178‬על הרפורמציה והדפוס ראו‪Mark J. Edwards, Printing, Propaganda and :‬‬
‫‪ .Martin Luther, Berkeley 1994‬על עלוני הרפורמציה ראו פטיגרי והול‪ ,‬הרפורמציה‬