Page 175 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 175

‫פרק ה ‪173‬‬
‫באותו הזמן במצוקה קשה לאחר שנחשף נסיונו לזייף לעצמו מסמכים במנטובה‪ 100,‬ביקש‬
‫לנצל את הידיעות על שהותו של מלכו בתחומי האימפריה העות'מאנית‪ ,‬וכן את המוניטין‬
‫של מלכו אשר שהה בחברתו בוונציה‪ ,‬כדי לבסס את מעמדו‪ ,‬ותלה את שהותו של מלכו‬

                                       ‫בתחומי האימפריה בהנחיות שקיבל ממנו‪101.‬‬
‫אני סבור שנסיעתו של מלכו לשאלוניקי הייתה עבורו סוג של “תקופת צינון" לאחר‬
‫שהתעוררה נגדו באיטליה התנגדות ואולי אף עוינות‪ .‬הראיתי בעמודים הקודמים שמיד‬
‫עם שובו לאיטליה בשנת ר"צ (סוף ‪ ,1529‬תחילת ‪ )1530‬זכה מלכו לקבלת פנים צוננת‬
‫למדי‪ ,‬והצגתי את קבלת הפנים הזו כראיה שהוא כבר היה מוכר באיטליה משהות קודמת;‬
‫הצעתי גם כי יתכן שקבלת הפנים הצוננת נבעה מאירועים שהתרחשו בתקופת שהותו‬
‫הראשונה באיטליה‪ .‬אם אכן כך היה‪ ,‬יתכן שאירועים אלו היו גם הגורם ליציאתו לשאלוניקי‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬במכתבו לרי"ט סיפר מלכו כי ערב נסיעתו סבל מ"דברי ריבות ותשובות שאלות‬
‫ודרשות וחקירות בני ישראל"‪ ,‬ובעקבותיהם הפיץ את השמועה כי הוא נוסע לשאלוניקי‬
‫בשליחותו של דוד הראובני‪ .‬הדים להתנגדות ועוינות כלפיו מתגלים גם בדרשות שהוא‬
‫הדפיס בשאלוניקי‪ 102.‬בסוף החלק הראשון של “ספר המפואר" כתב מלכו “ועתה אין לי‬
‫פנאי להאריך כאשר עם לבבי זולתי להודיעך כי ‘עד שהמלך ִ ּב ְמ ִסּבֹו ִנְר ִדּי נתן ריחו'" (שיר‬
‫השירים א יב)‪ ,‬ופסוק זה נדרש תדיר כביקורת כלפי מי שמנצל את תמימותו של חברו כדי‬

                                                          ‫‪ 	100‬ראו סימונסון‪ ,‬שליחותו השנייה‪.‬‬
‫‪ 	101‬לבד מדבריו של הראובני אין כל עדות נוספת שמלכו שהה באסתנבול‪ .‬יש אמנם היגיון במה‬
‫שפעיל משיחי דוגמת מלכו יפנה לעיר אשר עד לכיבוש העות'מאני הייתה להלכה בירתו השנייה‬
‫של העולם הנוצרי לצידה של רומא‪ ,‬מה גם שאברהם הלוי הירבה להזכיר את קונסטנטינופול‬
‫בהקשרים משיחיים שונים בכתביו (ראו למשל‪ :‬הפירוש לנבואת הילד‪ ,‬עמ' מו‪-‬מז; איגרת סוד‬
‫הגאולה‪ ,‬עמ' יב‪-‬יד‪ ,‬מא‪ ,‬נד; משרא קטרין‪ ,‬עמ' יא)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנות השלושים של המאה השש‬
‫עשרה לא הייתה אסתנבול עיר נוצרית כבושה‪ ,‬אלא בירתה של אימפריה מוסלמית‪ ,‬הזיהוי שלה‬
‫עם העולם הנוצרי היה רחוק ומעורפל‪ ,‬ומלכו כלל לא הזכיר אותה או התייחס אליה ב"ספר‬
‫המפואר" או במקומות אחרים בכתביו‪ .‬זיקתו של מלכו לרומא ואופיה וטיבה של פעילותו שם‬
‫יידונו בהרחבה להלן בפרק ח‪ ,‬אולם ניתן לקבוע כבר כאן כי הן מבוססות על ההנחה שמספר‬
‫שלבים מרכזיים בתהליך המשיחי‪ ,‬ובכלל זה התגלותם של אליהו הנביא ושל הקב"ה עצמו‪,‬‬
‫עתידים להתרחש ברומא (ראו במיוחד ספר המפואר‪ ,‬כח ע"ב ‪ -‬כט ע"א)‪ .‬מכיוון שמלכו כלל‬
‫לא התייחס לקונסטנטינופול בכתביו קשה להניח שהיא הייתה יעד לפעילותו המשיחית‪ .‬הראובני‬
‫סיפר כי מלכו יצא בשליחותו לאסתנבול ונפגש שם עם צמרת השלטון העות'מאני — דבריו‬
‫עולים לכאורה בקנה אחד עם אופי פעילותו של מלכו בשנותיו האחרונות‪ ,‬ששיאה היה במפגש‬
‫שלו ושל הראובני עם הקיסר קרל החמישי‪ .‬אולם יש לזכור כי בשנים אלו לא היה שום ביטוי‬
‫לפעילות פומבית או פוליטית של מלכו‪ .‬הצעתו של הראובני הייתה לפיכך אנכרוניסטית‪ ,‬שכן‬
‫הוא צייר את פעילותו של מלכו ארבע שנים קודם לכן‪ ,‬בשנים ‪ 1529-1528‬בדמותה של פעילותו‬
‫בשנים ‪ .1532-1531‬נראה כי הן מלכו הן הראובני עשו בשנים אלו שימוש‪ ,‬האחד בשמו של חברו‪,‬‬
‫במקום שהדבר היה עשוי לסייע להם ולקדם את האינטרסים שלהם‪ ,‬ואין אפוא לייחס חשיבות‬

                                                                    ‫לדבריו של הראובני‪.‬‬
                                                                              ‫‪ 1	 02‬ראו להלן‪.‬‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180