Page 179 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 179

‫פרק ה ‪177‬‬

‫השני‪“ :‬עד כאן פירוש הפסוקים ששאלו ממני וזה מה שאני רשאי לגלות בהם‪ .‬ועתה אשיב‬
‫אל שאלה אחת ששלחו לשאול משם והיא זאת‪ 119."...‬היה זה אפוא ניסיון להפוך מכתבים‬
‫שהופנו לקבוצה קטנה מצומצמת ונבחרת לספר הפונה לציבור רחב יותר וחשוף לפיכך גם‬
‫לביקורת ולהתנגדות‪ 120.‬מלכו מתאר בעמודים האחרונים של הספר את לבטיו אם לפרסם‬
‫את הדברים‪ ,‬ובאיזה אופן‪ ,‬כאשר המתח בין הרצון לעשות פומבי לבשורתו המשיחית לבין‬

                   ‫החשש מההשלכות שתהיינה לפומביות זו בולט במיוחד‪ .‬וכך כתב‪:‬‬
‫כי זה לי יותר מב' שנים היה לאל ידי להעלות על ספר מה שעיניכם רואות לעת כזאת והרבה‬
‫יותר‪ .‬והייתי מסתיר ומעלים דברי לסבת רוע הזמן‪ ,‬אף כי לבי בוער באש כי נכסוף נכספתי‬
‫להודיע לכל אהובי ורעי החסד אשר עשה ה' עמי בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו ויתנו‬
‫לו תודה על זה‪ .‬ובהיותי בתוך הנבוכה הזאת מסופק אם אומר אם אחדל‪ ,‬לבי אומר לי מה‬
‫לך נרדם קום קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך ופרש דברי אלדים חיים כי לך יאתה‬
‫לפרשם‪ .‬ובראותי את אשר אמר אלי לבי הסכמתי לחבר הקונטריס הזה גם למלאת רצון החברים‬

                  ‫המקשיבים לקולי נאמנים בנים אמון בם אשר בקשו ממני הדרוש הזה‪.‬‬
‫נראה כי מלכו לא היה שלם לגמרי עם ההחלטה להוציא את הספר לאור והוא לא כלל בו‬
‫את כל רעיונותיו וחישובי הקץ שלו‪ .‬הוא תכנן להמשיך ולחבר קונטרסים שנועדו לתפוצה‬
‫מצומצמת ולא לציבור הרחב‪“ :‬וכל זה אכתוב בארוכה בעזר הצור בקונטריס בפני עצמו‬

                     ‫ואשלחנו ליד אהובי שאין רצוני לפרסם אלו הדברים ברבים"‪121.‬‬
‫במחקר מקובל לזהות את “האחים והֵרעים"‪ ,‬החבורה שהביאה את מלכו לשאלוניקי‬
‫ושדחפה לפרסום הספר‪ ,‬עם בני ישיבתו של רי"ט בשאלוניקי‪ 122.‬זיהוי זה נשען על היותו‬
‫של רי"ט הנמען של איגרתו הראשונה של מלכו;‪ 123‬והידיעות על מגיד שהיה לרי"ט חיזקו‬
‫עוד יותר את ההנחה בדבר הקשרים שהיו בינו לבין מלכו‪ ,‬כבעלי עניין משותף בתקשורת‬
‫עם העולמות העליונים ובגילוי סודות מהם‪ 124.‬אולם נראה כי יש מקום לבחון ולהעריך‬

                                                                        ‫‪ 	119‬שם‪ ,‬דף לד ע"א‪.‬‬
‫‪ 1	 20‬ניתן לראות ב"ספר המפואר" מעין עלון מורחב‪ ,‬שכן מבחינת ההגדרות המקובלות חיבורים של‬
‫עד ‪ 128‬עמודים מוגדרים עדיין כעלונים (סטרנד‪ ,‬הערה על עלוני הרפורמציה‪ ,‬עמ' ‪ )178‬ובספר‬
‫המפואר פחות משבעים עמודים‪ .‬אולם בהעדר תרבות של עלונים בחברה היהודית בת הזמן נראה‬
‫שהספר נתפס כ"ספר"‪ ,‬וכך אף תיאר אותו מלכו עצמו בדברי הסיום שלו (ספר המפואר‪ ,‬דף לה‬

                                                                                  ‫ע"ב)‪.‬‬
                                                                                    ‫‪ 1	 21‬שם‪.‬‬
‫‪ 	122‬ראו‪ :‬גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;174‬אידל‪ ,‬מיסטיקאים משיחיים‪ ,‬עמ' ‪ ;145‬שלום‪ ,‬המגיד‪ ,‬עמ'‬
                                           ‫ע; ורבלובסקי‪ ,‬ר' יוסף קארו‪ ,‬עמ' ‪ 26‬הערה ‪.18‬‬
‫‪ 1	 23‬באיגרת עצמה לא נזכר שמו של הנמען אולם הוא נזכר בפתח האיגרת השנייה‪" :‬כבר ידוע אצל‬
‫כבוד תורתכם ענין המראה אשר כתבתי מעיר מוניש"טיריאו למה"רר יוסף טיט"סה יצ"ו" (חית‬
                                                                         ‫קנה‪ ,‬עמ' ‪.)370‬‬
‫‪ 	124‬המחלוקת העקרונית בנושא זה הייתה בשאלת הסיבה והמסובב‪ .‬שלום הציע כי מלכו הגיע לבית‬
‫מדרש זה מפני שידע על המגיד של רי"ט (שלום‪ ,‬המגיד‪ ,‬עמ' ע)‪ ,‬ואילו ורבלובסקי הציע כי יש‬
   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184