Page 274 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 274

‫‪ 272‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫ההבסבורגית‪ ,‬והיא לא הצליחה להחזיק מעמד לאחר פרישתו של קרל החמישי מכס הקיסרות‪.‬‬
‫עם זאת היא עוררה לתחייה‪ ,‬לפרק זמן קצר‪ ,‬את המושג “אימפריה"‪ ,‬ובייחוד את דמותו‬
‫של הקיסר אשר קיבלה ממדים מיתיים ומשמעות משיחית‪ 20.‬ניתן אפוא לומר כי מנקודת‬
‫הראות הקיסרית‪ ,‬כלומר ההבסבורגית–הספרדית‪ ,‬אירועי ‪ 1530-1527‬לא רק שלא נתפסו‬
‫כמבשרים את חורבנו של העולם הנוצרי אלא להפך‪ ,‬כמבססים אותו על פי דגם חדש‬
‫שבמרכזו ניצבת דמות בעלת שליחות משיחית — אלא שדמות זו היא הקיסר ולא האפיפיור‪21.‬‬
‫ביטויים לתפיסה זו מתגלים בקבלת הפנים החמה שנערכה לאפיפיור עם בואו לבולוניה‬
‫להכתרה הקיסרית‪ ,‬בשלהי אוקטובר ‪ .1529‬לפני ה–‪ Palazzo Scrappi‬שבו התגורר האפיפיור‬
‫נבנו שערים בסגנון דורי והם עוטרו בציורים של תמונות תנ"כיות — הציורים המרכזיים‬
‫תיארו את שמואל הנביא מושח את דוד למלך‪ ,‬ואת בניית בית המקדש‪ .‬עיטורים אלו‪,‬‬
‫אשר הוכנו כאמור לכבודו של האפיפיור‪ ,‬הציגו למעשה את האפיפיור והקיסר בדמותם של‬
‫שמואל ודוד‪ :‬שמואל הוא אמנם הנביא ומקור הסמכות הרוחנית‪ ,‬אך דוד הוא אבי שושלת‬
‫המשיח‪ .‬ציורים אלו הציגו את היחסים בין שמואל לדוד‪ ,‬בין האפיפיור לקיסר‪ ,‬כיחסים‬
‫אידיליים‪ :‬האפיפיור הוא מקור הסמכות של הקיסר‪ ,‬אך זו נמסרה בסופו של עניין מידי‬
‫האפיפיור לקיסר‪ .‬התייחסות לביזת רומא ניתן לגלות בציור המראה את בניית המקדש‬
 ‫בירושלים‪ ,‬שניתן לפרש אותו כקריאה לקיסר לשקם את רומא כבירת העולם הנוצרי‪22.‬‬
‫התפיסה הרואה בקיסר דמות משיחית מופיעה כבר באפוקליפסה של פ ֶסּודו מתודיוס‬
‫(‪ ,)Pseudo Methodius‬שם נזכר הקיסר האחרון כדמות שתמלא תפקיד משיחי מרכזי‪23.‬‬
‫השילוב של מסורת זו יחד עם השפעות של תורת העידנים של יואכים מפיורה יצרו‬
‫במאות הארבע עשרה והחמש עשרה דמות של קיסר עולמי שיש לו ממדים משיחיים‪,‬‬
‫אשר יתגלה באחרית הימים‪ ,‬ילחם באויביה של הכנסיה‪ ,‬יכבוש את ירושלים ויכשיר את‬
‫הקרקע להתגלותו השנייה של ישו‪ 24.‬מסורת זו היא המקור לנבואה על שרלמן השני‪,‬‬

‫אחד הביטויים המוכרים לכך הוא הציור של קרל החמישי רכוב על סוסו‪ ,‬שצייר טיציאן‪ ,‬ובו‬           ‫‪2	 0‬‬
‫מוצג קרל בדמותו של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס בפסל הידוע המוצב בגבעת הקפיטול ברומא‬
‫שבו הוא רוכב על סוסו — ראו ייטס‪ ,‬אסטראה‪ ,‬עמ' ‪ ;22‬תמונות של הפסל והציור מופיעות שם‬          ‫‪2	 1‬‬
‫בנספחים ‪ .2 ,1‬ביטוי נוסף לכך מתגלה גם במכתבה שקיבל קרל בעת ביקורו במנטובה בסוף‬             ‫‪	22‬‬
‫שנת ‪ .1532‬המכתבה כללה ציורים של תמונות תנ"כיות המציגות את קרל החמישי כמי שנבחר‬             ‫‪	23‬‬
‫על ידי האל‪ ,‬וכן מדליונים שמוטבעים בהם דיוקנאותיהם של קיסרים רומיים כדי לתאר אותו‬           ‫‪	24‬‬
‫כמי שממשיך את המסורת הרומית‪ .‬וראו‪Ángeles Jordano, “The Plus Oultra Writing :‬‬
‫‪cabinet of Charles V: Expression of the Sacred Imperialism of the Austrias”,‬‬

        ‫‪Journal of Conservation and Museum Studies [Online] 9 (2011), pp. 14-26‬‬
‫על ביזת רומא כביסוס נוסף לדמותו המשיחית של קרל החמישי ראו ריבס‪ ,‬השפעת הנבואה‪,‬‬

                                                                               ‫עמ' ‪.367‬‬
                                                      ‫ראו מיטשל‪ ,‬הדר המדינה‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬
‫על התהוותה של אגדה זו ראו‪Paul J. Alexander, “The Medieval Legend of the :‬‬
‫‪Last Roman Emperor and Its Messianic Origin”, Journal of the Warburg and‬‬

                                                 ‫‪Courtauld Institutes 41 (1978), pp. 1-15‬‬
                                                      ‫ראו מקנדריק ומקיי‪ ,‬חוזים‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279