Page 276 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 276

‫‪ 274‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫האפיפיור וחיבר את הספר “שכינה" (‪ ,)Schechina‬שהוא למעשה פרשנות קבלית נוצרית‬
                                                                 ‫לאירועי הזמן‪.‬‬

‫אך אף על פי שהספר חובר לבקשתו של האפיפיור הוא הוקדש דווקא לקיסר‪ ,‬שהוא‬
‫הדמות המרכזית בחיבור ואשר מוצג בו כנסיך בחסד האל וכמלך המשחרר של ירושלים‪31.‬‬
‫אג'ידיו פירש את ביזת רומא כעונש על חטאיה העצומים‪ ,‬וחומרתם של חטאים אלו הועצמה‬
‫עוד יותר מפני שהם נעשו בעיר שאמורה להיות ירושלים החדשה — בשל כך הפכה רומא‬
‫מירושלים לבבל‪ ,‬והייתה ראויה לעונש אחד בלבד‪ :‬חורבן‪ 32.‬קרל החמישי נבחר להיות זה‬
‫שיפרע מרומא על חטאיה‪ ,‬ובכך הוא לבש את דמותו של כורש מלך פרס‪ .‬כמו כורש גם‬
‫קרל הוא שיפרע מבבל‪ ,‬היא רומא‪ ,‬על חטאיה‪ ,‬וכמו כורש גם לקרל נועד תפקיד חיובי‪:‬‬
‫הוא לא יהיה רק מחריבה של בבל אלא גם מי שיבנה וישקם את ירושלים הישנה והחדשה‪.‬‬
‫וכבן דמותו של כורש יאה לקיסר התואר שהעניק ישעיהו הנביא לכורש‪“ :‬כה אמר ה'‬
‫למשיחו לכורש" (ישעיהו מה א)‪ .‬הקיסר אפוא הוא אשר יאחד את העולם הנוצרי ויוליך‬
‫אותו למלחמה באימפריה העות'מאנית‪ ,‬שתסתיים בתבוסת האסלאם ובשחרור ירושלים‬

                           ‫והמקומות המקודשים שבה אשר ישובו לשליטה נוצרית‪33.‬‬
‫אג'ידיו הציג אפוא את קרל החמישי כדמות משיחית אשר פעילותו ממוקדת בתחום המדיני‬
‫והצבאי‪ .‬הוא ראה את עיקר שליחותו של קרל החמישי במלחמה באימפריה העות'מאנית‪,‬‬
‫מלחמה שהייתה בעיניו בעלת משמעות אסכטולוגית‪ ,‬ואשר ניצחון בה יבטיח את אחדותה‪,‬‬

                                  ‫את שלמותה ואת תיקונה של הכנסיה הקתולית‪34.‬‬
‫הצבתו של הקיסר‪ ,‬בספר “שכינה"‪ ,‬במוקד הפעילות הפוליטית–המשיחית בולטת במיוחד‬
‫בהשוואה לחיבורו הקודם של אג'ידיו “היסטוריה של עשרים העידנים על פי פרקי תהלים"‬
‫שהתחבר בעשור השני של המאה השש עשרה‪ ,‬בימיו של האפיפיור לאו העשירי‪ .‬לכל אורכו‬
‫של חיבור זה‪ ,‬שדנתי בו בפרק הקודם‪ 35,‬תיאר הקרדינל את האפיפיור לאו העשירי כמי‬
‫שיוליך את העולם הנוצרי אל עתיד מזהיר ומבטיח; הוא טען שם כי שמו של האפיפיור‬
‫(לאו‪ ,‬אריה)‪ ,‬מספרו (עשירי)‪ ,‬שם משפחתו (מדיצ'י‪ ,‬רופא)‪ ,‬והתמסרותו לבניית כנסיית‬
‫סט' פטרוס‪ ,‬הם כולם אותות המבטאים את התפקיד המשיחי שנועד לו‪ 36.‬בשנים שלאחר‬
‫מכן חל באג'ידיו‪ ,‬שהיה כאמור ממקורביו של קלמנט השביעי‪ ,‬ואשר תמך בו ברגעיו הקשים‬
‫ביותר‪ ,‬שינוי פנימי שבעקבותיו הסיט את המוקד המשיחי מן האפיפיור אל הקיסר‪ ,‬וזאת‬

                                        ‫בחיבור שנכתב עבור האפיפיור ולבקשתו‪.‬‬

                                                                ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.131-130 ,116‬‬   ‫‪	31‬‬
                                                                          ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬  ‫‪3	 2‬‬
                                                                                        ‫‪3	 3‬‬
                                                           ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.131-129 ,117-116‬‬    ‫‪3	 4‬‬
                                                                     ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.130-129‬‬   ‫‪	35‬‬
                                                                     ‫ראו לעיל עמ' ‪.260‬‬  ‫‪	36‬‬

‫על חיבור זה ראו‪ :‬ריבס פרשנות נבואית; ריבס‪ ,‬נבואה והיסטוריה‪ .‬דברים ברוח דומה כתב גם‬
‫פטרוס גלטינוס (‪ ,)Petrus Galatinus‬בן חוגו ומקורבו של אג'ידיו‪ ,‬כבר בשנת ‪ — 1525‬ראו‬

                                          ‫ריבס‪ ,‬השפעת הנבואה‪ ,‬עמ' ‪442 ,366 ,271-270‬‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281