Page 257 - morocco
P. 257

‫מחזור השנה ‪251‬‬                                                        ‫של אליהו הנביא‪ ,‬שלבואו ביפו במהלך הסדר‪ .‬כשהגיעו ל"מגיד"‬
                                                                     ‫נהגו להגביה את קערת הסדר ולסובבה שלוש פעמים מעל ראשי‬
‫מרוקו‬                                                                ‫המסובים לפי סדר הגילים‪ ,‬תוך כדי אמירת המשפט "בבהילו‬
                                                                     ‫יצאנו ממצרים"‪ ,‬בניגון מיוחד‪ .‬המסובים הגביהו את המבה‬
     ‫טקס "בבהילר‪ ,‬שבו מעביר בעל הבית את קערת הסדר מעל ראשי‬           ‫החצויה אל מול עיניהם וענו באותו ניגון‪",‬הא לחמא עניא ]‪[...‬‬
     ‫המסובים ואומר שלוש עעמים‪":‬בבהילו יצאנו ממצרים"; ליל הסדר‬
                                                                          ‫בני חורין" )ביטון‪ ,‬עמ' ‪ .(103‬על מנהג זה כתב הרב גאגין‪:‬‬
                                 ‫בבית משעחת בן הרוש‪ ,‬מבנאס‪1965,‬‬
                                                                     ‫שאלתי לרבני מארוקו בהיותי שם עובר אורח בשנת‬
 ‫סיבוב קערת הכסח מעל ראשי המסובים‪ ,‬מנה‪ ,‬מוכר אצל יהודי סערד‪.‬‬         ‫התרצ"ב]‪ [1932‬בטעם מנהג זה‪ ,‬ואמרו לי כי הם מאמינים‬
 ‫אב המשכחה מעביר את קערת הכסח מעל ראשו של בנו‪ .‬דף העתיחה‬             ‫שאם יסבבו הקערה עם כל המינים שבה על ראשי המסובין‪,‬‬
                                                                     ‫היא שתגן אלף המגן להצילם מכל פגע וצרה וטומוס ]כך‬
                                               ‫ל"הגדת ברצלונה"‪1340,‬‬  ‫במקור[ של ברכה יחולו עליהם‪ ,‬ונוהגין עוד שבעת הסיבוב‬
                                                                     ‫אומר המסבב "היום אנחנו עבדים לשנה הבאה בירושלים‬
                                                                     ‫בני חורין" ואומרים כן שלשה פעמים‪ .‬ול"נ ]ולי נראה[‬
                                                                     ‫טעם אחר והוא משום לעורר לב הילדים למען יתעוררו‬

                                                                                                      ‫לשאול ולחקור בדבר‪.‬‬

                                                                     ‫ש' גאגין‪ ,‬בתר שס טוב‪ ,‬ג‪ ,‬לונדון ‪ ,1948‬עמ' ‪.129‬‬

                                                                     ‫כל המסובים קראו בהגדה‪ .‬לצד השירים והשמחה‪ ,‬שהיו עיקר‬
                                                                     ‫הערב‪ ,‬קראו את עשר המכות בזהירות‪ .‬החשש ממגע עם‬
                                                                     ‫ה"מכות"‪ ,‬שנבע מאמונות עממיות‪ ,‬התבטא במנהגים כגון כיסוי‬
                                                                     ‫האוכל לפני סדר המכות‪ .‬עורך הסדר הזליף את היין לקערה‬
                                                                     ‫בכל מכה ומכה‪ ,‬ובעלת הבית יצקה לתוכה מים מיד אחריו‪.‬‬
                                                                     ‫בסוף הטקס נטל עורך הסדר את ידיו‪ ,‬ובעלת הבית רוקנה‬

                                                                                                              ‫בזהירות את הקערה‪.‬‬
                                                                     ‫בשבעה ימי החג נהגו ללמוד דברי מוסר בבית הכנסת‪ ,‬לקיים‬
                                                                     ‫מפגשים וטיולים עם המשפחות בגנים הקרובים למלאח‪ ,‬לרוב‬
                                                                     ‫בבוסתניו של השכן הערבי‪ .‬כדי להבליט את אווירת החג נהגו‬
                                                                      ‫בקהילות שונות להתאסף חבורות של ילדים ולבשל"כ'אלוט"א‬
                                                                     ‫)תערובת( בכלים קטנים וחדשים‪ .‬כל ילד הביא ירקות‪ ,‬בשר או‬

                                                                                       ‫ביצים‪ ,‬ובישלו אותם יחד לזכר קרבן הפסח‪.‬‬

                                                                                                                       ‫ספירת העומר‬

                                                                     ‫כמצוות ההלכה החלה ספירת העומר במוצאי החג הראשון )לילה‬
                                                                     ‫שני של פסח(‪ ,‬אחרי תפילת ערבית‪ .‬ביום זה נהגו הגברים להביא‬
                                                                     ‫את תינוקותיהם בפעם הראשונה לבית הכנסת כשהם נושאים‬
                                                                     ‫בידיהם נרות שעווה מקושטים‪ ,‬שנמסרו לגבאי להאיר בהם את‬
                                                                     ‫בית הכנסת כדי שישמשו להבדלה‪ .‬שמש בית הכנסת חילק‬
                                                                     ‫שקיות מלח קטנות‪ ,‬שנשמרו בקפידה עד סוף ימי הספירה‪ .‬יש‬
                                                                     ‫שאמרו כי המלח הוא סגולה להישמר מעין הרע‪" .‬לא אחריש‬
                                                                     ‫מהגיד את אשר ראיתי בליל ראשון לספירת העומר‪ .‬למה יביאו‬
                                                                     ‫מלח בבית הכנסת ומניחים אותו על התיבה ובצאתם כל אחד‬
                                                                     ‫לוקח ממנו מלא שתי אצבעותיו והביאו לביתוי אודה כי הייתי‬

                                                                                    ‫משתאה והייתי כנציב מלח" )רומאנלי‪ ,‬עמ' ט(‪.‬‬
   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262