Page 254 - morocco
P. 254
נעמה ב'-כתריאל'248
מרוקו
מגילת אסתר מהודרת
וצבעונית ,מעוטרת
בדגמים גיאומטריים
וצמחיים .מגילה זו
נחעובת למעוארת בין
המגילות המעוטרות
המוכרות כיום ממרוקו.
מיוחסת לשליש
האחרון של המאה
השמונה-עשרה,
כנראה ממוגדור
משאש",לבישת פרצופין בפורים" .בין המשחקים מוכר"משחק המדורה" -ילדים נהגו ילד מחועש עומד ליד דמותו של המן
להדליק מדורה ,לקפוץ מעליה ולהשליך לתוכה בובת סמרטוטים גדולה ,שהוכנה מבעוד ה"מתוודה" :חטאתי .בובה דוגמת זו היו
מועד ,וסימלה את דמותו של המן .היו שהקדימו לשרפה "תהלוכת לוויה" או תליית משליכים למדורה בסורים .קזבלנקה1929 ,
דמותו של המן למשך ימים מספר עד יום הפורים. בויוזה די סורים -חלה שנאעתה
קעקוע דמותו של המן הרשע מצא ביטוי בחלה שנאפתה ובתוכה ביצים )בויוזה די עם ביצים בקליסתן ,מהודקות
פורים( .הביצים סימלו את עינו הרעה של המן ,ואכלו אותן כדי לפגוע בה .במכנאס אפו
הבנות בובות קטנות מבצק שייצגו את בני המן ,ולהן חוברו שתי חתיכות פחם במקום ברצועות בצק .סעולת הוצאת הביצים
עיניים .לפני אכילת הבובות הן הסירו את ה"עיניים" בכוח ,כסמל לניקור עיניו של המן. משולה לניקור "עיניו הרעות" של המן.
חלות וכעכים בצורת סולמות ציינו את נס העלייה לארץ ישראל ,ובצורת ציפורים נמשלו
בכתובים להגנת האל" ,כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על-ירושלים גנון והציל פסח מימין על סי מסורת קזבלנקה
ומשמאל על סי מסורת סאס )שחזור(
והמליט" )ישעיהו לא ,ה(.
ביום הפורים נהגו אב המשפחה ובניו לחלק"דמי פורים" ,מעות לעניי העיר ולפושטי
היד ,ביניהם מוסלמים שצבאו על בתי הכנסת בעיר .דמי פורים הוענקו גם לבנים ,ולבנות
קנו צעצועים כגון בובות ,שעוני צעצוע ומחרוזות מפלסטיק .בבתי הכנסת נערכו מגביות
לקופות צדקה ,ומשנות השלושים של המאה העשרים החלו להגיע פניות מהמוסדות
הלאומיים בארץ ישראל )הקרן הקיימת לישראל( .כל מתפלל חויב בסכום קבוע של
"מחצית השקל" )נץ ריאל ,בערבית :חצי מטבע( ,שנמסר לרב בית הכנסת .לאחר תרומה
זו נתן כל אחד לפי רצונו ויכולתו לקופות הצדקה.
נערים ,נערות או משרתות מוסלמיות שנשאו על ראשן מגש נחושת עמוס במטעמים
ובדברי מתיקה הביאו משלוחי מנות לאביונים כמצוות החג.
כנהוג בקהילות ישראל רבות גם במרוקו נכתבו פרודיות לכבוד החג ,נדפסו כרטיסי
הזמנה ל"חתונת המן הרשע וזרש" וכתובה על שם שניהם ,מחתונתם
כביכול ,והועלו הצגות ומחזות היתוליים .הכינוי "פורים" ניתן
גם למגילות מיוחדות ולשירי הודיה לזכר מאורעות שנחקקו
בזיכרון הקהילות במרוקו משום היפוך הפור .ביניהם היו
פורים ךל-בור )פורים של הפגזים( ,הנחוג בכ"ב בכסלו
ומציין את פגיעתו של הסולטאן עבד אלרחמן במלאח של
פאס בשנת .1832אותה שנה מרד בסולטאן שבט ברברי
שהתגורר בשכנות למלאח היהודי .בהפגזות על השבט המורד
