Page 250 - morocco
P. 250

‫ליל הושענא רבא‪ ,‬שמיני עצרת ושמחת תורה‬            ‫נעמה בן‪-‬נתרואלן‪244‬‬

‫בליל הושענא רבא נהגו משפחות רבות לקיים שוב את מנהג הכפרות‪ ,‬תוך הקפדה על‬                                                      ‫מרוקו‬
‫שחיטת עופות לבנים כרמז לפסוק "אם‪-‬יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" )ישעיה א‪,‬‬
‫יח(‪ ,‬וקראו את תיקון הושענא רבא בבית הכנסת או בבתי משפחות שנהגו לעשות כך‬                 ‫הקכות בשמחת תורה באחד מב ת הכנסת‬
‫מדורי דורות‪ .‬היו משפחות שארגנו את הקריאה בביתן או בסוכה; חלקן עשה זאת לעילוי‬                           ‫מחוץ למלאח בב א ס ‪1950‬‬

                                                 ‫נשמתו של אחד מבני המשפחה שנפטר‪.‬‬
‫לאחר קריאת ההלל בסוף תפילת שחרית התקיימו ההקפות של הושענא רבא‪ ,‬ויש‬
‫קהילות שקיימו מנהג זה לאחר תפילת מוסף‪".‬ילדים גדולים החזיקו בידיהם פמוט עם‬
‫נר דלוק או מקלות מקושטים בתפוח ובתוכם נר דולק‪ .‬הנשים עמדו בפתח בתי הכנסת‬
‫]‪ [...‬וליוו את ההקפות בקריאות שמחה 'זגאריד'" )א' מרציאנו‪ ,‬עיר הנהנים דברו‪ ,‬מרוקו‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪ .(95‬עם סיום ההקפות חילק שמש בית הכנסת לכל מתפלל חבילה‬
‫ובה חמישה ענפי ערבות עטופים בחמישה בדים לשם חיבוט ערבות‪ ,‬מנהג שקיימו מחוץ‬
‫לבית הכנסת‪ .‬אחריו בירכו הכול בברכה "תזכו לשנים רבות" ופנו לבתיהם‪ ,‬שם חבטו‬
‫בערבות על ראשיהם של בני המשפחה‪ .‬בדבדו נהגו‪ ,‬עם תום ההושענות‪ ,‬להשיר את עלי‬
‫הלולבים ולתת אותם לילדים למשחקיהם‪ .‬היו ששמרו את הלולבים עד ערב פסח כדי‬

                                     ‫להסיק בהם את התנורים לאפיית המצה השמורה‪.‬‬
‫במוצאי שמיני עצרת נחוג חג שמחת תורה‪ ,‬ובתי הכנסת קושטו בבדים צבעוניים‬
‫שנפרשו על הכתלים‪ ,‬על ההיכל ועל התיבה‪ .‬מפאת כבוד התורה והרצון לשוות למעמד‬
‫מראה של חופה התייחסו לעתים חכמים‬
‫למנהג זה כאל עשיית צלמים האסורה‬
‫מדאורייתא‪ .‬הרב יוסף משאש סבר כי זהו‬
‫מנהג שערורייתי‪ ,‬מפני שבכמה בתי כנסת‬
‫"]‪ [...‬שנהגו לעשות דמות אישה יפה‪ ,‬דהיינו‬
‫שלוקחין סדין גדול של פשתן לבן‪ ,‬ומקפלין‬
‫קצותיו כמה קפולים עד שנעשה כרחם עגול‬
‫וקופלין קצותיו זה עם זה‪ ,‬ומציירין עליו‬
‫במיני צבעונין תואר נערה יפה ומקשטין‬
‫אותה בכמה קשוטי נשים‪ ,‬ומעמידין אותה‬
‫לפני ההיכל או על ראש התיבה" )משאש‪,‬‬
‫סימן רסט‪ ,‬עמ' רא(‪ .‬ספרי התורה הוצאו‬
‫מההיכל‪ ,‬קושטו בזוג רימונים ובצעיפי נשים‬
‫והונחו באפיריון שהוקם בסמוך להיכל‪,‬‬
‫אשר הפך לארון קודש מהודר בצורת חופה‪.‬‬
‫במקומות רבים צוידו הבנים בנרות‬
‫צבעוניים ארוכים‪ ,‬שהונחו בפמוט נחושת‬
‫והוצבו לצד האפיריון‪ .‬ליל שמחת תורה‬
‫נקרא בפי יהודי מרוקו "לילת להקפות" או "לילת תסטיח ךספרים" )ליל ההרקדה של‬
‫ספרי התורה(‪ ,‬ולקחו בו חלק נשים וטף‪ .‬הוצאת הספרים להקפה נמכרה לכל המרבה‬
‫במחיר‪ .‬לאחר שבע ההקפות בבית הכנסת נהגו לקיים הקפות שניות סביב הסוכה בבית‪,‬‬
‫שנקראו "אלתךוויר פסכה" )ההקפות בסוכה(‪ .‬המעמד הטקסי מעניין במיוחד משום‬
‫שנטלו בו חלק חתנים וכלות טריים אשר נישאו על כפיים‪ ,‬בדומה לנשיאת ספרי התורה‬

                                                                           ‫בבית הכנסת‪.‬‬
   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255