Page 250 - morocco
P. 250
ליל הושענא רבא ,שמיני עצרת ושמחת תורה נעמה בן-נתרואלן244
בליל הושענא רבא נהגו משפחות רבות לקיים שוב את מנהג הכפרות ,תוך הקפדה על מרוקו
שחיטת עופות לבנים כרמז לפסוק "אם-יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" )ישעיה א,
יח( ,וקראו את תיקון הושענא רבא בבית הכנסת או בבתי משפחות שנהגו לעשות כך הקכות בשמחת תורה באחד מב ת הכנסת
מדורי דורות .היו משפחות שארגנו את הקריאה בביתן או בסוכה; חלקן עשה זאת לעילוי מחוץ למלאח בב א ס 1950
נשמתו של אחד מבני המשפחה שנפטר.
לאחר קריאת ההלל בסוף תפילת שחרית התקיימו ההקפות של הושענא רבא ,ויש
קהילות שקיימו מנהג זה לאחר תפילת מוסף".ילדים גדולים החזיקו בידיהם פמוט עם
נר דלוק או מקלות מקושטים בתפוח ובתוכם נר דולק .הנשים עמדו בפתח בתי הכנסת
] [...וליוו את ההקפות בקריאות שמחה 'זגאריד'" )א' מרציאנו ,עיר הנהנים דברו ,מרוקו,
ירושלים תשמ"ז ,עמ' .(95עם סיום ההקפות חילק שמש בית הכנסת לכל מתפלל חבילה
ובה חמישה ענפי ערבות עטופים בחמישה בדים לשם חיבוט ערבות ,מנהג שקיימו מחוץ
לבית הכנסת .אחריו בירכו הכול בברכה "תזכו לשנים רבות" ופנו לבתיהם ,שם חבטו
בערבות על ראשיהם של בני המשפחה .בדבדו נהגו ,עם תום ההושענות ,להשיר את עלי
הלולבים ולתת אותם לילדים למשחקיהם .היו ששמרו את הלולבים עד ערב פסח כדי
להסיק בהם את התנורים לאפיית המצה השמורה.
במוצאי שמיני עצרת נחוג חג שמחת תורה ,ובתי הכנסת קושטו בבדים צבעוניים
שנפרשו על הכתלים ,על ההיכל ועל התיבה .מפאת כבוד התורה והרצון לשוות למעמד
מראה של חופה התייחסו לעתים חכמים
למנהג זה כאל עשיית צלמים האסורה
מדאורייתא .הרב יוסף משאש סבר כי זהו
מנהג שערורייתי ,מפני שבכמה בתי כנסת
"] [...שנהגו לעשות דמות אישה יפה ,דהיינו
שלוקחין סדין גדול של פשתן לבן ,ומקפלין
קצותיו כמה קפולים עד שנעשה כרחם עגול
וקופלין קצותיו זה עם זה ,ומציירין עליו
במיני צבעונין תואר נערה יפה ומקשטין
אותה בכמה קשוטי נשים ,ומעמידין אותה
לפני ההיכל או על ראש התיבה" )משאש,
סימן רסט ,עמ' רא( .ספרי התורה הוצאו
מההיכל ,קושטו בזוג רימונים ובצעיפי נשים
והונחו באפיריון שהוקם בסמוך להיכל,
אשר הפך לארון קודש מהודר בצורת חופה.
במקומות רבים צוידו הבנים בנרות
צבעוניים ארוכים ,שהונחו בפמוט נחושת
והוצבו לצד האפיריון .ליל שמחת תורה
נקרא בפי יהודי מרוקו "לילת להקפות" או "לילת תסטיח ךספרים" )ליל ההרקדה של
ספרי התורה( ,ולקחו בו חלק נשים וטף .הוצאת הספרים להקפה נמכרה לכל המרבה
במחיר .לאחר שבע ההקפות בבית הכנסת נהגו לקיים הקפות שניות סביב הסוכה בבית,
שנקראו "אלתךוויר פסכה" )ההקפות בסוכה( .המעמד הטקסי מעניין במיוחד משום
שנטלו בו חלק חתנים וכלות טריים אשר נישאו על כפיים ,בדומה לנשיאת ספרי התורה
בבית הכנסת.
