Page 247 - morocco
P. 247

‫‪241‬‬                                           ‫מהמנהג הזה בעירנו ]מכנאס[ ]‪ [...‬כי על מנהג גרוע יחללו השבת"‬
                                             ‫)משאש‪ ,‬סימן רנד‪ ,‬עמ' קצא(‪ .‬התנגדותו של הרב משאש למנהג‬
          ‫רבי אברהם אבן עזרא )‪1089‬־‪(1164‬‬     ‫הכפרות קשורה לתפיסתו את המנהג "כדרכי האמורי" ©כינוי‬
                                             ‫לעבודה זרה או למנהג מתרבות זרה(‪ .‬ברם‪ ,‬המקרה שהובא‬
‫משורר‪ ,‬פרשן‪ ,‬מדקדק‪ ,‬איש מדע ופילוסוף יליד‬    ‫לפניו היה חמור יותר מפני שהיה בו חילול שבת‪ ,‬שכן בשנים‬
‫ספרד; איש אשכולות בתחומי מדע מגוונים‪:‬‬        ‫שבהן חל יום הכיפורים ביום שני התקיים שוק התרנגולים‬
‫מתמטיקה‪ ,‬אסטרונומיה‪ ,‬רפואה ופילוסופיה‪.‬‬
‫כתב שירים רבים‪ ,‬ביניהם תוכחות וסליחות‬                                                        ‫לכפרות בשבת‪.‬‬
‫שנתקבלו בסידורי תפילה ומחזורים‪ .‬נחשב לאחד‬    ‫לפני תפילת מנחה בערב יום הכיפורים נהגו לומר שירי תוכחה‪,‬‬
‫מגדולי מפרשי המקרא ומאבות הדקדוק העברי‪,‬‬      ‫שהבולט בהם הוא "בן אדמה" לרבי יהודה הלוי‪ .‬רבים נהגו‬
‫שקיבץ בכתביו בשפה העברית את מחקריהם של‬       ‫לקבל מלקות בטקס שהתקיים בבית הכנסת‪ .‬במכנאס‪ ,‬למשל‪,‬‬
                                             ‫נמנו הסוחרים ‪ -‬אשר שהו רוב ימות השנה‪ ,‬למעט שבתות‬
         ‫חכמי העברית בארצות המזרח וספרד‪.‬‬     ‫וחגים‪ ,‬מחוץ לשכונה היהודית‪ ,‬באזורי הכפרים הערביים ‪ -‬עם‬
                                             ‫הראשונים שהקפידו על המנהג‪ .‬לקראת הטקס הכין שמש בית‬
                   ‫יהודה הלוי )‪1075‬־‪(1141‬‬    ‫הכנסת את מקבל המלקות‪ :‬פשט את בגדיו מחלק גופו העליון‪,‬‬
                                             ‫קשר את רגליו‪ ,‬כופף את ראשו וקרא בקול את הפסוקים"מוסר‬
‫משורר‪ .‬נולד בטודלה שבספרד; חיבר מאות שירי‬    ‫ה' בני אל‪-‬תמאס ואל תבץ בתוכחתו‪ .‬כי את אשר יאהב ה'‬
‫חול ופיוטים‪ .‬כישרונו הפיוטי קירבהו למשכילים‬  ‫יוכיח וכאב את‪-‬בן ירצה" )משלי ג‪ ,‬יא‪-‬יב(‪ .‬רב בית הכנסת הצליף‬
‫יהודים ומשוררי הדור ביניהם המשורר משה אבן‬    ‫בו במגלב עור וקרא‪" :‬והוא רחום יכפר עון ולא‪-‬ישחית והרבה‬
‫עזרא‪ ,‬שהזמינו לביתו שבגרנדה‪ .‬בתחילת המאה‬
‫השתים‪-‬עשרה עבר יהודה הלוי לטולדו בירת‬
‫קסטיליה‪ ,‬ובה התמחה ברפואה לשם פרנסה‪.‬‬
‫כישוריו ומעמדו בקהילה זיכוהו בתפקיד שר‬
‫בחצר המלוכה‪ .‬פרעות הנוצרים ביהודי קסטיליה‬
‫החזירוהו לקורדובה שבספרד המוסלמית‪ ,‬שבה‬
‫ישב שנים רבות‪ .‬בשנת ‪ 1140‬החליט לעלות לארץ‬
‫ישראל‪ .‬ההפלגה מספרד הייתה הרקע לחיבור‬
‫שירים המתארים את חוויות ההפלגה‪ .‬באביב‬
‫‪ 1141‬הפליג ממצרים‪ ,‬וזמן קצר לאחר מכן מת‬
‫בנסיבות לא ידועות‪ ,‬כנראה בארץ ישראל‪ .‬הלוי‬

                     ‫חיבר את ספד הכוזדי‪.‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252