Page 246 - morocco
P. 246
נעמה שי-כתריאל'240
מרוקו
ראש השנה
רבים נהגו לעלות בערב ראש השנה לבתי הקברות ולהשתטח על קברי צדיקים .נהוג היה
לא ללבוש בגד חדש ,משום"שהוא יום הדין"; עם זאת הקפידו ללבוש בגד של יום טוב.
ארוחת החג נפתחה בקידוש ובברכות .סדר ראש השנה כונה "שבע כ'דארי" ,על שם
שבעה מיני ירקות שעליהם בירכו את השנה החדשה ,ואף נתנו בהם סימנים אטימולוגיים.
כך ענה הרב יוסף משאש לשאלה מה הם שבעה מיני הירקות המבושלים שנהגו לאכול:
בערי המערב ידוע המנהג על השבעה מיני ירק ושגור בפי הנשים בשם "שב"ע כדא"רי".
וטעם השבע אפשר על שם שהשביעיות חביבות כידוע ,גם ראש השנה בחודש השביעי.
והם :קרא ירוקה ,קרא אדומה ,אפונין )הניקראים בערבית חימ"ץ ]חומוס[( ,פולין
]פול[ ,כרתי ]כרשה[ ,סילקא ,לפת [...] ,על האפונין היה אומר יהי רצון מלפניך שיכבשו
רחמיך את עוז אפיך מעלינו ומעל כל ביתך ישראל ,ותפן אלינו ברחמים ושפוך חמתך
על הגויים אשר לא ידעוך ] [...ועל הפולין היה אומר ] [...שיפלו אויבך ושונאיך וכל
מבקשי רעתנו ] [...ועל הלפת היה אומר ] [...שילפתו דרכי אוייבך ושונאיך.
משאש ,סימן רמג ,עמ' קפז.
כדי לסמל את השאיפה שהשנה תהיה טובה ומתוקה נאסרה אכילת מאכלים מסוימים "וורקת לעסל -סדר לל ראש השנה
בראש השנה ,כגון לימונים בשל חמיצותם וצנוניות בשל חריפותן .וכדי למנוע שהשנה בלערב"א' /מודסס על ניר,סאס,
תהיה בסימן"סגירה" היו שנמנעו ממאכלים שדרך בישולם מסמלת זאת ,כגון קוסקוס,
שאותו מבשלים בכלי מחורר על גבי קדרת מרק .סיום הסדר עמד בסימן"שנהיה לראש 1950-1940
ולא לזנב" ,באכילת ראש כבש.
תשליך זאבדור
לאחר תפילת המנחה ביום החג הראשון נהרו המתפללים אל מקור מים לקיים את מנהג בגד דמוי מעיל ארוך ללא חפת בצוואר ,ללא
תשליך ,מעשה המסמל את סילוק העוונות בניעור כנפי הבגד ובהשלכת תכולתם למים בטנה וללא דש מעיל שעליו מוסיפים אבנט.
זורמים .כך ניערו את כנפי הזוכ'ה ,את כיסי הזאבדור ואת כנפי הזלאבייה על הנהר.
במקומות שאין בהם מקור מים העמידו ליד בית הכנסת קערת מים ,ומסביב לה קיימו
את המנהג .רפאל בן שמחון תיאר בספרו שיירות גברים ,אבות ובנים ,זקנים וצעירים,
שצעדו לעבר הסלוקייא ,אמת המים שזרמה במלאח הישן של מכנאס ,לקיים את מנהג
התשליך.
יום הכיפורים
בערב יום הכיפורים התקיים שוק תרנגולים לכפרות סמוך למלאח .הלילה שבין ח' לט'
בתשרי נקרא לילת ךביח ךז'אז' )ליל שחיטת התרנגולים( .הנוהג היה לקנות כמה תרנגולים
לכפרות ,כמספר הנפשות בכל בית ויותר .הרבנים בקהילת צפרו דאגו שלעניי עירם יהיה
תרנגול לכפרות ,כפי שמלמד הסיפור הבא :בשנת 1863האמירו מחירי התרנגולים ,ורבני
צפרו וחברי ועד הקהילה החליטו כי בכל בית יקיימו את מנהג הכפרות בתרנגול אחד
לזכרים ובתרנגולת אחת לנקבות; לאישה מעוברת יוסיפו תרנגול .מתשובה של הרב יוסף
משאש אנו למדים כי יושבי כפר גדול הסכימו לבטל את מנהג הכפרות .לדעתו היה זה
מנהג רע" :כי ראיתי מה שהשבתי אני בעניין הכפרה שעושין לנערים בערב יום הכיפור
ושאסרתי אני ] [...ונראו בעיני כדרכי האמורי ודחקתי הרבה על זה .ונמנעתי הרבה
