Page 251 - morocco
P. 251
מחזור השנה 245 ביום שמחת תורה אורגנו העליות לתורה בסדר מדרגי; ראשונים עלו זקני הקהילה,
אחריהם תלמידי חכמים ואחרונים קוני העליות .עם תום הקריאה עלה"החתן המסיים",
מרוקו שקרא את פרשת "וזאת הברכה" ומיד אחריו עלה "חתן בראשית" .העליות של שניהם
לוו בזריקת ממתקים .כיסא מיוחד הוכן עבור חתנים אלה ,שהיו בעלי ייחוס תורני
עם נאמניב ,דוד בתגלו ובדרך כלל בעלי ממון שתרמו בעין יפה לבית הכנסת .ביום האחרון )יום טוב שני של
גלויות( קיימו הנשים טקסים שמטרתם לקדם את נישואי הרווקות .הן לקחו כלי ללישת
פזמןן: בצק ,הפכו אותו ,הניחוהו בסוכה ועליו הושיבו את הרווקות .עם צאת החג נאספו קני
עם נ א מני ,זרע אמוני הסוף והסכך ,ולהם הוסיפו שעווה דולקת .מדורה זו נתפסה כמקור סגולה ,והייתה
הורו ל ה' ,בי גבר ח ס דן, למרכז טקסי שבו לקחו חלק כל בני הבית .הם הקיפוה שבע פעמים ,ובכל הקפה אמרו
בימי מ ת ת"יה ,זקן י ךי ךייי, "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים" )תהלים כט ,א( .בנות שהגיעו לפרקן נתבקשו לקפוץ
ר ב ע לי לן ה ,פ ק ד עיאן י דו, מעליה ורווקות רחצו רגליהן במים שחוממו עליה .המקור למנהג הוא האמונה כי מצב
בניו הני כיו ,י 1ע אי י ר כיו,
הלכו בךרכיו ,לבשו א ת מרו. רווקות ממושך נגרם מכישוף שיש לנסות לבטלו.
עם יון תקי ף ,א ת עיון התקיף,
והי ה ש קי ף ,משמי הודו. חנוכה
גבורים נ פלו ,וטמאים הךלו,
ןגאים שפלו ,הרב ע ם עברו. בליל כ"ה בכסלו ,בין מנחה לערבית ,הדליק שמש בית הכנסת את מנורת החנוכה ובירך
הלשים נעהו ,עריקים עלהו, על הנס .מקומן של מנורות החנוכה נקבע כמקובל ,משמאל לפתח הבית ,מול המזוזה או
וטהורים ◊ מ הו ,איש ומהמרו. בכניסה לחדר המגורים .הוגשו מאכלים מטוגנים ,ובהם ספנז )סופגניות( ,אלמקרוד
באו ל מקר ש ,שרו שיר הרש. )לביבות( ובשר ,ושרו שירי חנוכה מחורזים בעברית בנושאים הקשורים לחג ולנסים
לאל הנקר ש ,גדול בבורו. שנעשו לעם ישראל במלחמתו ביוונים .בכל קהילה נהגו לשיר משירי פייטניה שחוברו
וטהור שמנים טמאו ןוני ם, במיוחד לחג ,כגון "מי זה ימלל" ,שחיבר רבי דוד בן אחרן חסין; "מי כמוך לחנוכה"
וקהל פ הני ם ,הש להפקדו. ו"מעשה יהודית" ,שחיבר הרב יוסף משאש",עם נאמני" ,שחיבר רבי דוד בוזגלו .כל ימי
ובהפוש י הד ,מעאו פ_ נכ הד, החג נהוג היה לתת מתנות לאביונים ולמלמדים; יין )שהוכן בחודשי אלול ותשרי( ,לביבות,
ר ק לילה אהד ,ס פ ק לברו. בשר מטוגן וקוסקוס לנזקקים; ומצרכי מזון בסיסיים ,כגון קמח ,סוכר וביצים ,למלמדים.
ביום השמיני של החג אספו עקרות הבית והילדים את הפתילות והשמנים שנותרו
מתוך :מ" א עטיה)עורך( ,שירי דודים
ה שלם ,גבעת אולגה תשמ"ה ,עמי .85 והבעירו אותם במדורה גדולה למחרת החג במרכז
השכונה .מנהג שרפת הפתילות והשמן קשור באיסור
על שימוש בדבר שהוקדש למצווה .היה זה מעמד
משעשע ,שבו רקדו סביב המדורה וקפצו מעליה תוך
כדי דקלום בערבית ,והנה תרגום הדקלום" :כך
מנהגנו ,נשרוף פתילותנו ,ונבקש מאלוקינו ,לשנה
הבאה יחיינו ,ונחזור לארצנו ,ארץ אבותינו ,ירושלים
החביבה עלינו ,ולתורה ומצוות יזכנו ,זכות הנרות אשר
הדלקנו ,יאיר ה' עינינו ועיני בנינו ,באור תורת חיינו,
ואורך ימינו ,ובה נאבד שונאינו" )ביטון ,עמ' .(94רבי
יוסף בן נאים מספר":זכורני שבימי נעורי הייתה אימי
הצדקת לוקחת הפתילות והשמנים שנשארו מנר
הדלקת חנוכייה בגן ןל "ם במרכז
למעונות יום של אוז"ה)(O.S.E.
שבמראכש ,ראשית שנות
השישים של המאה העשרים
