Page 253 - morocco
P. 253
מחזור השנה 247
מרוקו
אסצחה בו שירום ורננות,רב> משה חלואה
שולחן עמוס פיחת בטקס ט"! בשבט
שנערך בבית כנסת"אסייג' /טנג'!!1982,
טבו ב בבט
מנהג תיקון ט"ו בשבט ,שיסודו בחוגי המקובלים בצפת ,מוכר במרוקו ובמגרב בכלל למן
סוף המאה השמונה-עשרה .ראשיתו מיוחסת לשד"רים ,שהגיעו לגייס תרומות למען
היישוב בארץ ישראל.
האורחים הוזמנו אל שולחנות עמוסי פירות הארץ ויינות ,לסעוד את סעודת החג.
"כיליד מכנאס ,זוכרני עוד על קיום סעודת ט"ו בשבט במשפחת ר' אחרון סודרי ז"ל ][...
במשך עונות השנה קנה כל סוגי פירות שמצא ואצר אותם בעליות הגג שבביתו ,אשר היה
ברח' דרב לחכם ,במללאח ]כך במקור[ הישן" )בן שמחון ,עמ' .(442-441הטקס המרכזי
נפתח בתפילת ערבית חגיגית ,בפיוטים ובנעימות ואחריה קראו מספר הזוהר ,פרקי
משניות )פאה ,ביכורים( ותפילות .בתום הטקס נהג המארח לכבד את אורחיו בשקית
ובה פירות ,ולתלמידי חכמים הוסיפו מטבעות .מבין הפיוטים המעטים שחוברו לחג זה
מוכר הפיוט "אפצחה בו שירים ורננות" של רבי משה חלואה )נרצח בשנת ,(1826שיר
הלל לאילנות ולבוראם .הפיוטים המיוחסים למשורר זה ולרבי יעקב בירדוגו )1786
(1843הם שירי ט"ו בשבט המוקדמים ביותר הידועים ממרוקו.
דגם רעשן שהכין הרב יוסף משאש :ע 1א! חג פורים
קנה סוף חלול שמולא באבנים קטנות
ליל פורים נפתח בקריאת המגילה .כל משפחה ציידה את ילדיה ברעשנים ובפטישים
ששימשו אותם בכל עת שקראו בשמו של המן הרשע .בנוסף לרעשנים נוצל המעמד לקלל
את אויבי ישראל .כך ,למשל ,בתקופת מלחמת העולם השנייה קיללו את היטלר ,את
גבלס ואת גרינג .במכנאס נהגו לבצע תלייה סמלית של המן" :כאשר קורא המגילה היה
מגיע לעשרת בני המן ותלייתם על עץ ,נעשתה אתנחתא והקורא לקח את רצועת הקשירה
של המגילה וקשר אותה לראש עמוד התיבה של שליח הציבור ,מקום שבו מונחת המגילה,
זאת לזכר תליית המן ועשרת בניו" )בן שמחון ,עמ' .(459
השמחה הרבה שב"היפוך הפור" מצאה את ביטויה בפורים באופנים מגוונים .ילדים
ובני נוער נהגו ללבוש מסכות "אל מסכארה די פורים" ,או כפי שמכנה זאת הרב יוסף
