Page 256 - morocco
P. 256

‫נותרו לילה שלם תחת כיפת השמים ואור הירח )ולכן היו אלה מים ש»לנו»(‪,‬‬                 ‫נעמה שי‪-‬כתריאלן‪250‬‬
‫כשהם מכוסים בד לבן חלק המכונה אלחאיאתי‪ .‬ביום אפיית המצות‬
‫התארגנו קבוצות נשים לעבוד תחת פיקוחו של תלמיד חכם הבקיא‬                                                           ‫מרוקו‬
‫בהלכות אפיית מצות‪ .‬במקום היו גם גברים ששמרו על הכשרות‬
‫)בעיקר על משך האפייה‪ ,‬שכן חריגה ממנו גרמה להיחמצות‬                                                         ‫קערת סדר‪,‬‬
‫י' " המצות והיה אז הכרח להכשיר את התנורים מחדש( תוך‬                                           ‫ובשוליה כתובת‪":‬מועדים‬
‫קריאת פרקי הלל וקריאה חוזרת של המזמור »בצאת ישראל‬                             ‫לשמחה חגים וזמנים לששון לשנה הבאה‬
‫ממצרים"‪ .‬צורתן השכיחה של המצות הייתה עגולה‪ .‬בצפרו‬                                 ‫בירושלים תובב"א"‪ .‬החומר הוא עליז‪,‬‬
‫ובמכנאס הייתה המצה דקה מאוד‪ .‬בדבדו הכינו שני סוגי‬                                 ‫והכתובות והעיטור הם מעשה חקיקה‬
‫מצות‪ :‬מצה דקה שהוכנה בימי החג‪ ,‬ומצה עבה שהוכנה‬                                         ‫וטביעה‪ .‬קזבלנקה‪ ,‬תר"צ )‪(1930‬‬
‫לפני החג‪ .‬בפאס נהגו לתבל את המצות בשמן ובתבלינים‪.‬‬

                                                 ‫ליל הסדר‬

‫לאחר תפילת ערבית התכנסה המשפחה לקיים את הסדר‪.‬‬
‫בעל הבית הכין את קערת הסדר שהייתה עשויה מנחושת או‬
‫מפליז מעוטר‪ ,‬ולצדה "קערת מים עם דגים חיים" )טולידאנו‪,‬‬

                                                          ‫עמ' שג(‪.‬‬
‫קריאת ההגדה לוותה בטקסים שהדגישו את הקשר האטימולוגי‬
‫לאירועים הקשורים ביציאת מצרים‪ .‬כזה היה המנהג בסימן "יחץ"‪ ,‬לחצות‬
‫את המצה האמצעית לשניים באופן ששני החלקים יוצרים את האות ה;"ותוך כדי‬
‫הפריסה אומרים‪ :‬כך חצה ]חילק[ הקב"ה את הים לשתים עשרה דרכים‪ ,‬כשיצאו אבותינו‬
‫ממצרים‪ ,‬על ידי אדוננו ונביאנו‪ ,‬משה בן עמרם עליו השלום‪ ,‬וכמו שגאלם והושיעם‬
‫מהעבודה הקשה לחירות‪ ,‬כן הקב"ה יגאלנו מגלות זו למען שמו הגדול והנורא" )ביטון‪,‬‬
‫עמ' ‪ .(102‬כנהוג בקהילות ישראל אחרות‪ ,‬גם במרוקו היו משפחות שבהן שיחקו הגברים‬
‫את תפקיד היהודי היוצא בחופזה ממצרים‪" :‬איזה אנשים ובפרט קהל מראכש‪ ,‬שבליל‬
‫פסח צוררים מצות במפה ונושאים‬
‫הצרור על כתפם ורצים בבית מזווית‬
‫לזווית וצועקים בקול בלשון ערבי‪ ,‬ככה‬
‫יצאו ישראל ממצרים משארותם צרורות‬
‫בשמלותם על שכמם" )בן נאים‪ ,‬עמ'‬
‫קסד(‪ .‬אחרי אמירת ה"יחץ" הוטמן‬
‫האפיקומן‪ ,‬ברם מנהג גניבתו לא היה‬
‫מקובל במרוקו ובמגרב כולו‪ .‬כדי לשמור‬
‫על ערנותם של הילדים לאורך הסדר‬
‫צוירה בהגדות דמות אדם בעל קלסתר‬
‫פנים מרושע ליד המילים "שפוך חמתך‬
‫על הגויים"‪ .‬זהו המקור‪ ,‬כנראה‪ ,‬לביטוי‬
‫"וג'ה שפוך" )"פני רשע"( המציין רשע‬
 ‫מרושע‪ .‬לצדו הובאה דמותו "המוכר"ת‬

‫סדר בבית אבות יהודי בקזבלנקה בשנת ‪.1966‬‬
‫המצה האמצעית נערסת לשניים‪ ,‬כנהו‪ ,‬בסימן‬

                                           ‫יחץ‬
   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261