Page 260 - morocco
P. 260
נעמה ב'-נתריא 'ל254
מרוקו
היו קהילות שפתחו את טקס מנה ,התזת מ ם ברחובות,
קריאת האזהרות בישיבה בחצי גורן תיזנית שנות השלושים של
סביב רב בית הכנסת ,כשבמרכז עומד
דלי מים .עם הקוראים נמנו מתפללי המאה העשרים
בית הכנסת ובראשם החזן ,שקראו לפי
תור .מי שנפל בחלקו לקרוא את הקטע
המתחיל ב"בסימנא טבא ובמזלא
יאיא" ,או את הקטע האחרון",תערב
רינתי" ,רשאי היה לבחור בין הזמנת
כל הנוכחים לביתו למשקה או לחלופין
שיתיזו עליו מים מן הדלי.
התזת מים בשבועות הייתה נהוגה
בין הגברים בלבד .ההורים נתנו
לילדיהם משאבות קטנות מפח ,ואלה
שימשו אותם בשני ימי החג להתזת
מים על עוברים ושבים .הדעות חלוקות
בדבר מקור המנהג .יש המייחסים
אותו להמשלת התורה למים או
להצלתו של משה בידי בת פרעה מן
היאור ,ויש שמצאו מקבילות הקשורות
בחגיגות מים בתקופה זו בקרב
הברברים .לדברי הרב יוסף משאש מחו חכמי מכנאס מדי שנה על המנהג ,ומכאן אפשר
ללמוד כי הוא התקיים בניגוד לדעתם .בתשובתו לשאלה אם יש לחייב בתשלום אדם
ממראכש ,שהתיז על חברו מים בחג השבועות בשעת מנחה ולכלך את בגדי המשי והרקמה
שלו ,השיב כי בשנת 1870תוקנה תקנה לביטול המנהג ,ובמעמד זה הודיעו על איסורים
כגון איסור סחיטת בגדים ביום טוב ,איסור לפגוע בגופו של חבר ,בפרט אם הוא עני
וכסותו לגופו .אולם המנהג המשיך להתקיים.
יום אסרו חג הוקדש לבדיקת כתבי קודש ותשמישי קדושה המיועדים לגניזה .הפסולים
שבהם הועברו לבית הגניזה הקרוב בבית העלמין היהודי בידי אנשי חברת רשב"י ורבני
העיר .בשבוע שאחרי החג התקיימה תהלוכת לוויה לכל כתבי הקודש הפסולים שנטמנו
בשקים .בבית העלמין "מכרו" את הזכות להוריד את השקים לקבר שנכרה למטרה זו,
וכנהוג לאחר הלוויה התקיימה סעודת מצווה גדולה.
בין המצרים ות בעה באב
תקופת בין המצרים מתחילה בי"ז בתמוז ונמשכת שלושה שבועות ,עד ט' באב .במקומות
מסוימים נהגו לכנות את יום י"ז בתמוז"תסעא צגירה" ©תשעה באב הקטנה( או"תשעה
באב אלצגיר" ,מפני שחומרת הצום של יום זה קטנה מזו של תשעה באב .האחרון כונה
"תסעא קבירה" ©התשעה הגדולה( וגם"ליום למבארך" )היום המבורך ,בלשון סגי נהור(.
בשלוש השבתות של תקופה זו קראו את ההפטרות ,הידועות בשם "תלתא דפורענותא"
)שלוש הפטרות הפורענות( בניגון מיוחד .תלמידי החדר למדו הפטרות אלה וקראו במגילת
איכה בתרגום לערבית-יהודית ובניגון מסורתי .מנהגים אלה אינם מיוחדים למרוקו
