Page 259 - morocco
P. 259
מחזור השנה 253
מרוקו
היות שהבגדים סופקו ליהודים על ידי שכניהם המוסלמים ,הרי שאנו עדים כאן הן
למחווה של היפוך מעמדות ,הן לתקווה של גאולה מהגלות והן לקרבה לאוכלוסיה
המוסלמית" )ה' גולדברג",חגיגות המימונה במרוקו" ,בתוך :ש' דשן ומ' שוקד ]עורכים[,
יהודי המזוח ,ירושלים ,1984עמ' .(112ההקפדה על כשרותו של המזון מנעה קיום
מפגשים בין יהודים למוסלמים ,וסוחרים יהודים ששירתו את הציבור המוסלמי נמנעו
ממגע עמו בימי החג .המתח בין הקבוצות עלה ,ולכן ,בהסכמה בלתי כתובה בין הצדדים,
הקפיד היהודי לשלוח לשכנו המוסלמי ממעדני החג ,והמוסלמי פתח את בוסתניו וגניו
בפני היהודים ,ודאג לספק את צורכי הקמח ,השמרים ,שיבולי החיטה והפרחים עם צאת
החג .המימונה הקלה על החזרה ליחסים טובים ביניהם.
אזהרות חג הטבועות
מניין תרי"ג מצוות הכתובות כשירים מחורזים חג השבועות ,חג מתן תורה ,עוצב כ"חתונה" ,דימוי לקשר שבין האל )החתן( ועם ישראל
שחיברו משוררים בתקופות שונות :רס"ג )רב ותורתו )הכלה( .ההכנות לקראתו החלו שבעה ימים לפני החג ,והאווירה ברחוב השתנתה
סעדיה גאון( ,שלמה אבן גבירול ,יהודה הלוי,
יצחק בר ראובן הברצלוני ועוד .נוהגים לקרוא בימים אלה .בפאס קיימו"חתונה" בין ילדים קטנים כדי לחבב עליהם את התורה:
פיוטים אלה בימי חג השבועות אחרי מוסף
או לפני מנחה ,לפי מנהג המקום .בצפון ] [...שמשיאין בנם קטן כבן שש או שבע שנים בדרך שחוק עם בת קטנה ממשפחה
אפריקה מקובל לקרוא את האזהרות של רבי אחרת .ושבעה ימים קודם חג השבועות מקשטין אותם בבגדי צבעונים ורקמה ,בגדים
יצחק בר ראובן הברצלוני מהספר ארבעה נאים ומעבירים את שניהם בשווקים וברחובות ] [...ולבסוף מביאים איזה מלמד תינוקות
גביעים )אסופה הכוללת קטעים שנהגו לקראם וכותב להם איזה פסוקים ,כגון מצא אישה מצא טוב וכו' בדבש על נייר חלק ,הבן
בפסח ,בשבועות ובתקופת בין המצרים( .יש
הנוהגים לקרוא את האזהרות של שלמה אבן והבת לוחכים בלשונם הדבש ואומרים להם זה הגט שלהם.
גבירול ,שנדפסו במחזור שלוש רגלים. בן נאים ,עמ' רג.
ילד לבוש כנראה ל"חתונת ב"שבת כלה" ,השבת שלפני חג השבועות ,הושמעו
הילדים" שנהגו לערוך לבני פיוטים לכבוד ה"חתונה" .בליל שבועות ,שנקרא
"לילת לקראיא" )ליל הלימוד( ,נהגו להישאר ערים
חמש ,תאעילאלת935 ,ו כל הלילה ולעסוק בקריאה ,כמקובל בקהילות
ישראל .משפחות אמידות שקיימו את התיקון
בבתיהן הזמינו אליהן את ציבור המתפללים ובני
משפחותיהם.
לחג השבועות קושט ההיכל כחופה .לצדו של
ההיכל הוקם אפיריון אשר רופד בשטיחים יפים
ועליהם הונחו ספרי התורה .כדרך שמלבישים כלה
ביום חתונתה קושטו גם ספרי התורה בצעיפים
רקומים ובמטפחות שהביאו הנשים לבית הכנסת.
בעת הוצאת ספרי התורה בתפילת שחרית פיזם
הש"ץ )שליח ציבור( את "הכתובה של יום חג
השבועות" ,שחוברה במיוחד למעמד זה .לאחר
תפילת מוסף נאמרו האזהרות ,ולאחריהן קראו -
בשני ימי החג -את מגילת רות בתרגום לערבית-
יהודית ובלחן מיוחד; ביום הראשון קראו עד
הפסוק"ויהי בחצי הלילה" )ג ,ח( ,וביום השני את
ההמשך .ביום השני ,אחרי תפילת מנחה ,נאמרו
שוב האזהרות במשך כשעה.
