Page 244 - morocco

‫קבלת השבת‬ ‫נעמה שי‪-‬נתריאלן‪238‬‬

‫אם המשפהה הדליקה את נרות השבת‪ .‬עד סוף המאה התשע‪-‬עשרה היו מנורות השמן‬ ‫מרוקו‬
‫נפוצות בקרב יהודי מרוקו‪ .‬במאה העשרים הן הוהלפו בהדרגה בפמוטות ההסבה מפליז‬
‫ובנרות שעווה מתוצרת אנגליה‪ ,‬ששימשו גם בטקסים יהודיים אחרים‪ .‬מיד לאחר הדלקת‬ ‫הלחם נמצרך מזון בסיסי‪ :‬יהודי ז ק‪ 1‬נושא‬
‫הנרות נהגה אם הבית לבקש בריאות ופרנסה בעבורה ובעבור בני משפהתה‪ .‬הנשים‬ ‫עשרה נינרות לחם מהמרנז לתננית‬
‫הקפידו להדליק גם את הבאס ךלעסיל‪ ,‬מנורת זיכרון לעילוי נשמתו של מת מבני המשפהה‪.‬‬
‫התזונה של הג'וינט במראנש‪ .‬תחילת שנות‬
‫בתום שנת הפטירה הועברה מנורה זו מבית הנפטר והוצבה בבית הכנסת‪.‬‬ ‫החמישים של המאה העשרים‬
‫לאחר הדלקת הנרות הסבה המשפהה לסעודת "בואי כלה"‪ ,‬סעודה קטנה וסמלית‬
‫לקבלת פני השבת‪ ,‬אשר שימשה גם להתפייסות בין הבעל לאשתו כאשר נפל ביניהם דבר‬
‫כעס במהלך השבוע‪ .‬בסוף תפילת ערבית ומזמורים לשבת נהג צעיר הדור לנשק את ידי‬

‫הזקנים ורב בית הכנסת לאות כבוד ולקבל את ברכת השבת‪" ,‬לשבת שלום ומבורך"‪.‬‬

‫תפילות השבת‬

‫בשבת התקיימה פעילות דתית רבה‪ .‬רבני העיר והכמיה נשאו דרשות‪ ,‬ובקיץ נהגו לקרוא‬
‫שךה מורהב‪ ,‬ובו דברי מדרש ואגדה למשנה"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשו"ת‬
‫)אבות ה‪ ,‬ו(‪ .‬מעדויות בעל פה של יוצאי מרוקו בארץ עולה כי היו מנהגי קריאה שונים‬

‫יהדי מדליק נר לשבת בבית ננ ס ת קטן‬
‫במלאח של קזבלנקה‪ .‬אמצע שנות‬

‫החמישים או תחילת שנות השישים של‬
‫המאה העשרים‬