Page 245 - morocco
P. 245

‫מחזור השנה ‪239‬‬

‫מרוקו‬

                   ‫"עשרה דברים נבראו"‬           ‫שהיו קשורים בקהל )נשים קראו אחרת מגברים(‪ ,‬במקום הקריאה )בבית או בבית‬
                                                ‫הכנסת(‪ ,‬ובעיתויה )במשך כמה שבתות לעומת שבת אחת‪ ,‬והשעה המדויקת במהלך‬
‫משנה )אבות‪ ,‬פרק ה‪ ,‬משנה ו( שנוהגים לקרוא‬        ‫השבת ‪ -‬לאחר שחרית‪ ,‬לפני מנחה או לאחריה(‪ .‬רבי מסעוד דרעי‪ ,‬ששימש חזן במראכש‪,‬‬
‫בקהילות רבות בשבת החמישית מבין שש‬               ‫מעיד כי שם נהגו לקרוא את השרח המורחב בשבת שלפני שבועות‪ ,‬לפני תפילת מנחה;‬
‫השבתות שבין פסח לשבועות‪ .‬המשנה מלמדת‬            ‫תחילה קראו בספר משלי‪ ,‬ואחר כך את המשנה"עשרה דברים נבראו" ואת השרח המורחב‪.‬‬
‫על הנהגת האל את העולם בצדק‪ ,‬גם אם אין‬           ‫הוא היה קורא את השרח המורחב מן הכתב והקהל הקשיב לו‪ ,‬פנה אליו בשאלות‬
‫זה נראה כך‪ .‬הביאור המדרשי למשנה מושתת‬
‫על סיפורים מקראיים ומדרשים‪ ,‬ומטרתו‬                                                                      ‫בערבית ורבי מסעוד היה משיב‪.‬‬
‫ללמד כיצד לנהוג באופן מוסרי ואחראי בעולם‬        ‫לאחר תפילת ערבית במוצאי שבת וההבדלה נהגו בקהילות מסוימות לעלות לקברי‬
‫שהאל‪ ,‬מנהיגו‪ ,‬פועל על פי מידת הדין כלפי‬         ‫צדיקים‪ .‬במעמד זה התקיימה תהלוכת נשים‪ ,‬גברים וילדים שנשאו נרות דולקים מבית‬

                                      ‫בריותיו‪.‬‬                                     ‫הכנסת אל בית הקברות‪ .‬ליד הקבר קראו תהלים‬
                                                                                    ‫והדליקו נרות לעילוי נשמת הצדיק‪ .‬אולי יש להבין‬
                                                                                    ‫את העלייה לקבר הצדיק כהודיה על שהשבת עברה‬
                                                                                   ‫בשלום בזכות הגנתו‪ .‬יוסף בן נאים כותב כי בכמה‬
                                                                                   ‫בתי כנסת נהגו להזכיר את המתים בשבת לאחר‬
                                                                                   ‫קריאת ההפטרה‪ ,‬שכן "זכירתם ביום המנוחה מועיל‬
                                                                                   ‫להם מאוד‪ ,‬מפני שהם נחים וע"י הזכירה נשמתם‬
                                                                                   ‫מתחדשת‪ ,‬שיש תלייה לשם עם הנשמה ]‪) "[...‬בן נאים‪,‬‬

                                                                                                                                 ‫עמ' ריג(‪.‬‬

                                                            ‫רא ב חוד ב וברכת הלבנה‬

                                                 ‫כנהוג ברבות מקהילות ישראל‪ ,‬צוין ראש חודש בתפילת‬
                                                ‫שחרית בבית הכנסת בשבת שלפני ראש חודש‪ ,‬לאחר‬
                                                ‫הקריאה בתורה ולפני המוסף‪ .‬בבתים הדליקו נרות לצד‬
                                                ‫עששיות‪ ,‬למנוחת הנפטרים והצדיקים‪ .‬בבתי הכנסת‬
                                                ‫הדליקו את כוסות ההדלקה לזכר הנפטרים‪ .‬קידוש‬
                                                ‫הלבנה נעשה בדרך כלל שבעה ימים לאחר המולד‪ ,‬ויש‬
                                                ‫שנהגו לעשות זאת אחרי שלושה ימים‪ .‬עם סיום ברכת‬

                                                                 ‫הלבנה בירך רב בית הכנסת את קהלו‪.‬‬

                                                                            ‫חוד ב אלול והימים הנוראים‬

                                                ‫בתקופת הסליחות והתרת הנדרים‪",‬מראש חודש אלול ואילך מתעוררים לסליחות ]‪[...‬‬
                                                ‫כל משך ימי החודש כל הציבור בחרדת הדין היו מזהירים ומזכירים אחד לשני על חודש‬
                                                 ‫אלול‪ ,‬ונמנעים מלהשביע אחד לשני והיו קובעים לימוד בתנ"ך‪ ,‬משניות ותיקוני זוה"ר‬
                                                ‫)עובדיה‪ ,‬כרך ד‪ :‬נהגו העם‪ ,‬ירושלים תשמ"ה‪ ,‬עמ' מ(‪ .‬בערב ראש השנה ובערב יום‬
                                                ‫הכיפורים נהגו לקיים את סדר התרת הנדרים‪ ,‬אם כי היו בתי כנסת שהנהיגו התרת‬
                                                ‫נדרים ראשונה בכ' באב )ארבעים יום לפני ראש השנה(‪ ,‬ושנייה בראש חודש אלול )ארבעים‬
                                                ‫יום לפני יום הכיפורים(‪ .‬לאחר תפילת שחרית נכנסו המתפללים לבית הכנסת בקבוצות‪,‬‬
                                                ‫ועשרה חכמים היו מתירים את נדריהם‪ .‬כמו כן נאסף כסף לצדקה ולעניי הקהילה‪.‬‬
                                                ‫חודשי אלול ותשרי היו גם סיום עונת הבציר ודריכת הענבים‪ ,‬ומשפחות רבות קנו מהערבים‬

                                                                                                     ‫ענבים לשם הכנת יין ביתי לחנוכה‪.‬‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250