Page 245 - morocco
P. 245
מחזור השנה 239
מרוקו
"עשרה דברים נבראו" שהיו קשורים בקהל )נשים קראו אחרת מגברים( ,במקום הקריאה )בבית או בבית
הכנסת( ,ובעיתויה )במשך כמה שבתות לעומת שבת אחת ,והשעה המדויקת במהלך
משנה )אבות ,פרק ה ,משנה ו( שנוהגים לקרוא השבת -לאחר שחרית ,לפני מנחה או לאחריה( .רבי מסעוד דרעי ,ששימש חזן במראכש,
בקהילות רבות בשבת החמישית מבין שש מעיד כי שם נהגו לקרוא את השרח המורחב בשבת שלפני שבועות ,לפני תפילת מנחה;
השבתות שבין פסח לשבועות .המשנה מלמדת תחילה קראו בספר משלי ,ואחר כך את המשנה"עשרה דברים נבראו" ואת השרח המורחב.
על הנהגת האל את העולם בצדק ,גם אם אין הוא היה קורא את השרח המורחב מן הכתב והקהל הקשיב לו ,פנה אליו בשאלות
זה נראה כך .הביאור המדרשי למשנה מושתת
על סיפורים מקראיים ומדרשים ,ומטרתו בערבית ורבי מסעוד היה משיב.
ללמד כיצד לנהוג באופן מוסרי ואחראי בעולם לאחר תפילת ערבית במוצאי שבת וההבדלה נהגו בקהילות מסוימות לעלות לקברי
שהאל ,מנהיגו ,פועל על פי מידת הדין כלפי צדיקים .במעמד זה התקיימה תהלוכת נשים ,גברים וילדים שנשאו נרות דולקים מבית
בריותיו. הכנסת אל בית הקברות .ליד הקבר קראו תהלים
והדליקו נרות לעילוי נשמת הצדיק .אולי יש להבין
את העלייה לקבר הצדיק כהודיה על שהשבת עברה
בשלום בזכות הגנתו .יוסף בן נאים כותב כי בכמה
בתי כנסת נהגו להזכיר את המתים בשבת לאחר
קריאת ההפטרה ,שכן "זכירתם ביום המנוחה מועיל
להם מאוד ,מפני שהם נחים וע"י הזכירה נשמתם
מתחדשת ,שיש תלייה לשם עם הנשמה ]) "[...בן נאים,
עמ' ריג(.
רא ב חוד ב וברכת הלבנה
כנהוג ברבות מקהילות ישראל ,צוין ראש חודש בתפילת
שחרית בבית הכנסת בשבת שלפני ראש חודש ,לאחר
הקריאה בתורה ולפני המוסף .בבתים הדליקו נרות לצד
עששיות ,למנוחת הנפטרים והצדיקים .בבתי הכנסת
הדליקו את כוסות ההדלקה לזכר הנפטרים .קידוש
הלבנה נעשה בדרך כלל שבעה ימים לאחר המולד ,ויש
שנהגו לעשות זאת אחרי שלושה ימים .עם סיום ברכת
הלבנה בירך רב בית הכנסת את קהלו.
חוד ב אלול והימים הנוראים
בתקופת הסליחות והתרת הנדרים",מראש חודש אלול ואילך מתעוררים לסליחות ][...
כל משך ימי החודש כל הציבור בחרדת הדין היו מזהירים ומזכירים אחד לשני על חודש
אלול ,ונמנעים מלהשביע אחד לשני והיו קובעים לימוד בתנ"ך ,משניות ותיקוני זוה"ר
)עובדיה ,כרך ד :נהגו העם ,ירושלים תשמ"ה ,עמ' מ( .בערב ראש השנה ובערב יום
הכיפורים נהגו לקיים את סדר התרת הנדרים ,אם כי היו בתי כנסת שהנהיגו התרת
נדרים ראשונה בכ' באב )ארבעים יום לפני ראש השנה( ,ושנייה בראש חודש אלול )ארבעים
יום לפני יום הכיפורים( .לאחר תפילת שחרית נכנסו המתפללים לבית הכנסת בקבוצות,
ועשרה חכמים היו מתירים את נדריהם .כמו כן נאסף כסף לצדקה ולעניי הקהילה.
חודשי אלול ותשרי היו גם סיום עונת הבציר ודריכת הענבים ,ומשפחות רבות קנו מהערבים
ענבים לשם הכנת יין ביתי לחנוכה.
