Page 21 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 21

‫כפייה אימפריאלית‪ :‬תכניות הפלישה הבריטיות לארץ־ישראל  ‪19‬‬

‫וגרם למאות קורבנות‪ ,‬ובעקבות זאת נטשו המצרים את עכו‪ ,‬שנפלה ללא צורך‬
                                                                  ‫בהסתערות רגלית‪.‬‬

‫במהלך המערכה עשו בנות הברית שימוש ביחידות בלתי סדירות של מתנדבים‬
‫מוסלמים ומארונים‪ ,‬בני האוכלוסייה המקומית‪ ,‬כדי לחסום צירי נסיגה של הצבא‬
‫המצרי לעבר‪-‬הירדן‪ ,‬ואף שלחו יחידות פשיטה מורכבות ממתנדבים לעומק השטח‬
‫(אחת מהן הגיעה עד למעאן‪ ,‬המצויה בדרום עבר‪-‬הירדן המזרחי)‪ 14.‬בכך לא היה‬
‫חידוש‪ ,‬שכן ניצול של מתנדבים מקומיים על ידי צבא פולש ככוח עזר צבאי כנגד‬
‫השלטון הקיים הונהג כבר בידי נפוליאון במהלך מסעו בארץ‪-‬ישראל‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫כפי שיפורט בהמשך הדברים‪ ,‬תופעת ההתגייסות המקומית במהלך המסע הצבאי‬
‫של ‪ 1840‬השפיעה על המחשבה הצבאית הבריטית ועל התכנונים המבצעיים גם‬

                                                                      ‫בשנים הבאות‪.‬‬

                                         ‫משבר טאּבה והפנייה מזרחה‬

‫ב‪ 26-‬בדצמבר ‪ 1905‬דיווח השגריר הבריטי באסתנבול‪ ,‬סר ניקולס אֹוקֹונֹור‪,‬‬
‫לנציגּה הבכיר של ממשלת הוד מלכותו במצרים ושליטּה בפועל מאז הכיבוש‬
‫הבריטי‪ ,‬אוולין ֵּברינג (לורד קרומר)‪ ,‬כי הסולטאן העות'מאני קיבל מידע על כוונת‬
‫הממשלה המצרית להקים קסרקטין בקצהו הדרומי של הגבול‪ ,‬בין האימפריה‬
‫העות'מאנית למצרים בחצי‪-‬האי סיני‪ .‬בתגובה הורה הסולטאן להקים שם תחנת‬
‫משמר עוד בטרם יצא הצעד המצרי‪-‬בריטי אל הפועל‪ 15.‬כששיגר אוקונור את‬
‫איגרתו‪ ,‬ופתח בכך את הפרשה המכונה 'משבר טאבה' או 'תקרית עקבה'‪ ,‬הוא‬
‫לבטח לא העריך כי בכך יפתח עימות דיפלומטי שיגלוש לכדי חשש להתנגשות‬
‫מזוינת בין לונדון וקהיר לבין אסתנבול וישנה את ראייתה של בריטניה באשר‬
‫למהות יחסיה עם האימפריה העות'מאנית למשך העשור הבא‪ ,‬עד לתוככי מלחמת‬

                                                                   ‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫חלקו הצבאי של משבר טאבה נמשך ארבעה חודשים וחצי‪ ,‬עד אמצע מאי‬
‫‪( 1906‬חלקו הדיפלומטי נמשך חמישה חודשים נוספים)‪ .‬ברקעו עמד‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫חשש בריטי משינוי הסטטוס קוו האסטרטגי באמצעות סלילת המסילה החג'אזית‬
‫(ראו פרק שני)‪ .‬תחילתו‪-‬עילתו הישירה הייתה בטענה הזהה של כל אחד מהצדדים‬
‫שחיילי הצד האחר חצו את קו התיחום‪ ,‬שהפריד כאמור בין המחוזות העות'מאניים‬
‫לבין סיני המצרית‪ ,‬וחונים בשטח לא להם‪ .‬המשכו — בחילוקי דעות באשר‬
‫לסימון הקו‪ ,‬ואחריתו באולטימטום בריטי‪ ,‬שנענה ברגע האחרון‪ 16.‬השתלשלות‬

          ‫רובוטהם‪ ,‬מבצעים ימיים; קוטלוגלו‪ ,‬השאלה המצרית; למברט‪ ,‬המערכה הסורית‪.‬‬            ‫‪1	 4‬‬
                             ‫אוקונור לקרומר‪ ,26.12.1905 ,‬בתוך טוי‪ ,‬גבולות א"י‪ ,‬עמ' ‪.223‬‬   ‫‪1	 5‬‬
                                                                                          ‫‪	16‬‬
‫על משבר טאבה‪ :‬הד‪ ,‬מפרץ‪-‬אילת; ברוור‪ ,‬גבולות; הורוביץ'‪ ,‬גבול מצרים; ורבורג‪ ,‬מצרים‬
                                            ‫וסודאן‪ ,‬עמ' ‪ ;115-89‬בורמן‪ ,‬אינטרסים בריטיים‪.‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26