Page 22 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 22

‫‪  20‬הקדמות‬

‫המשבר‪ ,‬שהפך להיות מאבק יוקרה בין האימפריות הבריטית והעות'מאנית על‬
‫מעמדן במזרח התיכון‪ ,‬חורגת ממסגרת הקדמה זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬לענייננו ראוי להזכיר‬
‫כי במהלכו מצאה בריטניה את עצמה‪ ,‬לראשונה זה מאה שנים‪ ,‬נוכח האפשרות‬
‫של התנגשות מזוינת עם כוחות עות'מאניים והחשש שהתדרדרות כזו מסוגלת אף‬
‫להתפתח לניסיון פלישה עות'מאני למצרים דרך סיני‪ 17.‬עד אז היו מעייניה של‬
‫בריטניה בסוגיית הגנתה של מצרים מופנים לעבר סודאן בדרום (זכר המלחמה‬
‫הממושכת במהדיה הסודאנית במחצית השנייה של המאה התשע עשרה) ולעבר‬
‫חופה הצפוני של הארץ (זכר לחשש חסר בסיס מפשיטה אמפיבית רוסית‪-‬‬
‫צרפתית)‪ .‬בתחילת המשבר עוד התמקדו משרד המלחמה‪ ,‬האדמירליות‪ ,‬משרד‬
‫החוץ והשלטונות במצרים בגיבוש תכניות להגנת מצרים בכלל וגזרות סיני ותעלת‬
‫סואץ בפרט‪ ,‬וכן בצעדים הגנתיים והתקפיים מקומיים שיש לנקוט במפרץ עקבה‬
‫עצמו‪ 18.‬ואולם‪ ,‬ככל שהחריף המשבר וגברה התחושה הבריטית שאין עוד בכוח‬
‫המגעים הדיפלומטיים ליישבו‪ ,‬צצו ועלו גם מחשבות התקפיות — כולן בהקשרים‬
‫ימיים או אמפיביים — שנגעו ליעדים אחרים לאורך חופי האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫אלה נועדו להפעלת לחץ על הסולטאן לקידום פתרון דיפלומטי או כמתקפת מנע‪,‬‬
‫התקפה מקדימה או התקפת נגד‪ ,‬היה ויתגלה כי אסתנבול נערכת לפלוש למצרים‬

      ‫או‪ ,‬חמור מזה‪ ,‬מניעה את חיל המשלוח שלה דרומה ומערבה הלכה למעשה‪.‬‬
‫בין הראשונים שהפנו את מבטם לכיוון ההתקפי היה אלוף‪-‬משנה (קולונל)‬
‫ויליאם רוברטסון (לימים‪ ,‬פילדמרשל‪ ,‬ראש המטה הכללי הקיסרי בתקופת‬
‫מלחמת העולם הראשונה)‪ ,‬שכיהן אז כראש מחלקת המודיעין (‪ )MO2‬במנהלת‬
‫המבצעים הצבאיים שבמטה הכללי בלונדון‪ ,‬שהוקם אך שנתיים קודם לכן‪ .‬על‬
‫רקע חוסר התוחלת של המגעים המתמשכים‪ ,‬ובהניחו שצעדים צבאיים מוגבלים‬
‫לא יתדרדרו לכדי מלחמה כוללת בין האימפריות‪ ,‬ביקש רוברטסון‪ ,‬בסוף אפריל‬
‫‪ ,1906‬לנקוט פעולות שיאיימו על הסולטאן — בין אם בדרך של הפגנת כוח‪ ,‬בין‬
‫אם בפגיעה ביוקרת מעמדו הדתי כח'ליפה ובין אם בפגיעה כלכלית בכיסו האישי‬
‫ממש‪ .‬הוא שטח שורה של חלופות מבצעיות במפרץ הפרסי‪ ,‬בים האדום‪ ,‬בסוריה‪,‬‬
‫באסיה הקטנה‪ ,‬בתורכיה האירופאית‪ ,‬באיי הים האגאי ובקירנאיקה (לוב)‪ ,‬ובאותה‬
‫הנשימה פסל את רובן מסיבות מדיניות‪ ,‬בין‪-‬לאומיות או מבצעיות‪ .‬מסקנתו הייתה‬
‫שהיעד העדיף הנו האי מיטלין (לסבוס) בים האגאי‪ ,‬שתפיסתו‪ ,‬להערכת רוברטסון‪,‬‬
‫תכה בכיס האוצר העות'מאני‪ .‬אי זה כבר שימש‪ ,‬אך חודשים ספורים קודם לכן‪,‬‬
‫בדצמבר ‪ ,1905‬יעד מוצלח למפגן כוח ימי של המעצמות‪ ,‬בשעה שביקשו לכפות‬
‫על הסולטאן — באמצעות שיט אוניות מלחמה מאיימות מול חופיו — הסכם‬

‫על המבט העות'מאני על מיפוי הגבול בעקבות משבר עקבה‪ :‬בן‪-‬בסט ובן‪-‬ארצי‪ ,‬התנגשות‬                   ‫‪1	 7‬‬
                                                                                 ‫האימפריות‪.‬‬   ‫‪1	 8‬‬

‫על ההיבט המגננתי של המשבר‪ :‬גוץ'‪ ,‬תוכניות מלחמה‪ ,‬עמ' ‪ ;253-249‬שפי‪ ,‬מודיעין בריטי‪,‬‬
                                                                                  ‫עמ' ‪.22-21‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27