Page 123 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 123
חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית 121
הללו לא נאמרו ברוח דתית אורתודוקסית אלא ברוח לאומית התפתחותית ,הם
נבעו מהשקפתו הכללית של ביאליק על התחייה הלאומית כתהליך של גאולה
לאומית ושל יצירת שותפות יהודית מקודשת.
בעיני ביאליק ,כמו בעיני לאומיים תרבותיים אחרים ,הלאומיות לא הייתה
מחייבת פחות ממצוות הדת המעשיות ולכן הגישה הרואה את הלאומיות כתחליף
לדת מפשטת את התהליך ההיסטורי המורכב במעבר מהעידן הקדם-מודרני
לעידן הלאומי ואינה מסייעת להבנת הלאומיות היהודית בכל היקפה .האחווה
הלאומית ותקוות הגאולה ,שהיו הבסיס לשותפות היהודית לפי סמולנסקין ,היו
גם בעיני ביאליק אבני היסוד לקיום היהודי .הוא ראה במוסדות החינוך היהודים
'כתלי המבצר' ששימשו את העם היהודי לדורותיו' :ביה"ס הלאומי בכל יצירותיו:
החדר ,הישיבה ,בית-המדרש — אלה היו מבצרינו האיתנים ביותר בימי מלחמתנו
הארוכה והקשה על קיומנו ועל זכות קיומנו בעולם בתור עם נבדל ומיוחד בין
העמים'86.
בבואו להסביר את תפקידו ההיסטורי של לימוד התורה בעם ישראל השתמש
ביאליק ,ולא במקרה ,במושג 'תורה' ולא ב'דת' ,שכן ה'תורה' בהקשר היהודי
הייתה בעיניו שונה ונבדלת מזו שבהקשר של האמונה הדתית המקובלת בשאר
העמים והדתות .בעם היהודי הגורם המאחד הוא 'התורה' ולימוד התורה הוא רכיב
תרבותי עמוק ויסודי:
המושג 'תורה' התרומם בעיני העם אל גובה אין חקר לו .בדמיון העם
היתה התורה למציאות שניה ,מציאות מפשטת ויותר נעלה ,העומדת בצדה
או גם במקומה של המציאות הממשית .התורה נקבעה במרכז שאיפותיה
ומאוייה הכמוסים והגלויים של האומה בגלותה .המימרא 'ישראל ואורייתא
חד' לא היתה מימרא בלבד .בן עם זר כמעט לא יבין ולא ישיג את זאת,
לפי שגם המושג 'תורה' במלוא תכנו ומשמעו הלאומי לא ניתן להתרגם
כל צרכו .התורה במשמעה זה ,אינה לא דת ולא אמונה בלבד ,לא מוסר
ולא מצוות ולא חכמה בלבד ,ואפילו לא צירוף כלם יחד בלבד ,אלא מושג
נעלה ומרומם עד אין שיעור על כל אלה; מושג מסתורי ,ששואב את כחו
כמעט מתהומה וממרומיה של ההשגה הקסמית .התורה היא כלי אומנתו
של יוצר העולם ,בא ברא את העולם ובשבילה העולם נברא .התורה קדמה
לעולם ,היא האידיאה העליונה ונפשה החיה של העולם .בלעדיה אין קיום
ולא זכות-קיום87.
בעיני ביאליק ה'תורה' אינה החוקה הדתית בלבד אלא היא מקיפה את כל
צדדי קיומו הרוחני של העם היהודי .ההתאמה הזו של מונח מסורתי אל עולם
86שם ,עמ' נ.
87שם.
