Page 123 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 123

‫חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית  ‪121‬‬

‫הללו לא נאמרו ברוח דתית אורתודוקסית אלא ברוח לאומית התפתחותית‪ ,‬הם‬
‫נבעו מהשקפתו הכללית של ביאליק על התחייה הלאומית כתהליך של גאולה‬

                                      ‫לאומית ושל יצירת שותפות יהודית מקודשת‪.‬‬
‫בעיני ביאליק‪ ,‬כמו בעיני לאומיים תרבותיים אחרים‪ ,‬הלאומיות לא הייתה‬
‫מחייבת פחות ממצוות הדת המעשיות ולכן הגישה הרואה את הלאומיות כתחליף‬
‫לדת מפשטת את התהליך ההיסטורי המורכב במעבר מהעידן הקדם‪-‬מודרני‬
‫לעידן הלאומי ואינה מסייעת להבנת הלאומיות היהודית בכל היקפה‪ .‬האחווה‬
‫הלאומית ותקוות הגאולה‪ ,‬שהיו הבסיס לשותפות היהודית לפי סמולנסקין‪ ,‬היו‬
‫גם בעיני ביאליק אבני היסוד לקיום היהודי‪ .‬הוא ראה במוסדות החינוך היהודים‬
‫'כתלי המבצר' ששימשו את העם היהודי לדורותיו‪' :‬ביה"ס הלאומי בכל יצירותיו‪:‬‬
‫החדר‪ ,‬הישיבה‪ ,‬בית‪-‬המדרש — אלה היו מבצרינו האיתנים ביותר בימי מלחמתנו‬
‫הארוכה והקשה על קיומנו ועל זכות קיומנו בעולם בתור עם נבדל ומיוחד בין‬

                                                                           ‫העמים'‪86.‬‬
‫בבואו להסביר את תפקידו ההיסטורי של לימוד התורה בעם ישראל השתמש‬
‫ביאליק‪ ,‬ולא במקרה‪ ,‬במושג 'תורה' ולא ב'דת'‪ ,‬שכן ה'תורה' בהקשר היהודי‬
‫הייתה בעיניו שונה ונבדלת מזו שבהקשר של האמונה הדתית המקובלת בשאר‬
‫העמים והדתות‪ .‬בעם היהודי הגורם המאחד הוא 'התורה' ולימוד התורה הוא רכיב‬

                                                               ‫תרבותי עמוק ויסודי‪:‬‬

‫המושג 'תורה' התרומם בעיני העם אל גובה אין חקר לו‪ .‬בדמיון העם‬
‫היתה התורה למציאות שניה‪ ,‬מציאות מפשטת ויותר נעלה‪ ,‬העומדת בצדה‬
‫או גם במקומה של המציאות הממשית‪ .‬התורה נקבעה במרכז שאיפותיה‬
‫ומאוייה הכמוסים והגלויים של האומה בגלותה‪ .‬המימרא 'ישראל ואורייתא‬
‫חד' לא היתה מימרא בלבד‪ .‬בן עם זר כמעט לא יבין ולא ישיג את זאת‪,‬‬
‫לפי שגם המושג 'תורה' במלוא תכנו ומשמעו הלאומי לא ניתן להתרגם‬
‫כל צרכו‪ .‬התורה במשמעה זה‪ ,‬אינה לא דת ולא אמונה בלבד‪ ,‬לא מוסר‬
‫ולא מצוות ולא חכמה בלבד‪ ,‬ואפילו לא צירוף כלם יחד בלבד‪ ,‬אלא מושג‬
‫נעלה ומרומם עד אין שיעור על כל אלה; מושג מסתורי‪ ,‬ששואב את כחו‬
‫כמעט מתהומה וממרומיה של ההשגה הקסמית‪ .‬התורה היא כלי אומנתו‬
‫של יוצר העולם‪ ,‬בא ברא את העולם ובשבילה העולם נברא‪ .‬התורה קדמה‬
‫לעולם‪ ,‬היא האידיאה העליונה ונפשה החיה של העולם‪ .‬בלעדיה אין קיום‬

                                                            ‫ולא זכות‪-‬קיום‪87.‬‬

‫בעיני ביאליק ה'תורה' אינה החוקה הדתית בלבד אלא היא מקיפה את כל‬
‫צדדי קיומו הרוחני של העם היהודי‪ .‬ההתאמה הזו של מונח מסורתי אל עולם‬

                                                                                  ‫‪ 	86‬שם‪ ,‬עמ' נ‪.‬‬
                                                                                         ‫‪ 	87‬שם‪.‬‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128