Page 119 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 119

‫חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית  ‪117‬‬

‫שכנגדה — הוא מכריע את כולם‪ .‬עוון פלילי הוא'‪ .‬ביאליק סבר שהתרחקותם של‬
‫מדעי היהדות מן העברית הייתה לא פחות מהכשרת העם להתבוללות ולטמיעה‪:‬‬
‫'אלה שהפשיטו את רוח עמם ערומה והכשירוה לטמיעה שסופה כליה‪ ,‬אפילו הם‬
‫מודים בכל התורה כולה — להם יאמר — מומרי הרוח‪" .‬היהדות המתורגמת" —‬
‫לעולם הפסדה מרובה משכרה‪ .‬לא לחנם נזדעזעה א"י [ארץ‪-‬ישראל] ת' פרסה על‬
‫ת' פרסה בשל תרגום יונתן וחשך בא לעולם בשל התרגום היוני בשעתו‪" .‬אותו‬

        ‫היום — קובלת האגדה — היה קשה להם ישראל כיום שנעשה בו העגל"'‪77.‬‬
‫דברים חריפים אלה נועדו לפי ביאליק להשיב את מדעי היהדות אל חיק‬
‫השפה העברית‪ .‬כמו קודמיו‪ ,‬סמולנסקין ואחד העם‪ ,‬הדגיש ביאליק את חשיבותה‬
‫המכרעת של השפה העברית כשפת המחקר היחידה המאפשרת הכרה מעמיקה‬
‫של העבר היהודי‪ .‬כאמור סמולנסקין טען שהשימוש בגרמנית כשפת המחקר‬
‫הראשית הוביל להבנה לקויה ולשגיאות למכביר במחקריהם של מלומדים כגייגר‬
‫וגרץ‪ .‬גם אחד העם סבר שהדרך היחידה שאפשר להבין בה את 'רוח העם' היהודי‬
‫ולחשוף את 'האני הלאומי' בהיסטוריה היהודית היא באמצעות המחקר בעברית‪.‬‬
‫בעקבותיהם סבר גם ביאליק שההתרחקות הרוחנית מן העברית הובילה לאובדן‬
‫הזהות והחיים היהודיים בארצות המערב‪ .‬הכרה אמיתית של העבר היהודי‪ ,‬הכרה‬
‫טבעית ו'אינטימית'‪ ,‬יכולה להיעשות רק בשפה העברית‪ ,‬שהיא הכלי הנושא את‬
‫הרוח העברית‪' :‬רק המגע הנפשי‪ ,‬האינטימי‪ ,‬של המסורת החיה — אותו "הקורטוב"‬
‫שלא ניתן להתרגם — רק הוא בלבד שמעדיף עדיין בה את כח ישראל ונותן לו‬
‫זכות בעלים עליה‪ .‬אבל מי שעוקר את הכתב ממקום היותו ומכניסו לספירת הרוח‬
‫של לשון נכריה ומתברך עם זה בלבבו שהוא בונה את "חכמת ישראל" — אינו‬

                                                             ‫אלא גונב דעת עצמו'‪78.‬‬
‫ביאליק האשים את המלומדים היהודים חוקרי 'חכמת ישראל' בנטישת‬
‫העברית‪ .‬חיציו כוונו בעיקר לדורות השני והשלישי של אנשי מדעי היהדות‬
‫בגרמניה‪ .‬אכן היו גם בין המלומדים מי שהמשיכו לאחוז בעברית ופרסמו את‬
‫מחקריהם בעברית כמו רנ"ק‪ ,‬שד"ל ושי"ר‪ ,‬שהיו חביבים במיוחד על התנועה‬
‫הלאומית היהודית ורבים מן הציונים ראו בהם מודל לחיקוי ולהערצה‪ .‬אבל‬
‫מרבית חוקרי מדעי היהדות לעומתם נטשו את העברית כשפת המחקר והכתיבה‬
‫והם פעלו כך לדעתו בגלל עמדתם האפולוגטית העקרונית‪ ,‬מאימת 'מה יאמרו‬
‫הגויים?'‪ .‬דברי הביקורת של ביאליק על מדעי היהדות בגרמניה באו חשבון עם‬
‫תהליכי ההשתלבות התרבותית של יהדות גרמניה בחברה הסובבת ועם גישתם‬
‫האוניברסליסטית‪ .‬בעיני ביאליק ובעיני רבים מן ההוגים הציונים לפניו היהדות‬
‫ב'מערב' — בגרמניה ובארצות הדוברות גרמנית במיוחד — איבדה כל סממן של‬
‫אחווה וזהות לאומית יהודית ולפיכך גם נטשה את השפה העברית‪ .‬הדברים‬

   ‫‪ 7	 7‬ביאליק‪ ,‬מכתב לעורכים‪ ,‬דביר‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪( XIII-VIII‬הציטוט בעמ' ‪( )IX‬ההדגשה במקור)‪.‬‬
                                                                                 ‫‪ 	78‬שם‪ ,‬עמ' ‪.X‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124