Page 114 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 114
112פרק שלישי
התחייה הלאומית לפי ביאליק יכולה להיבנות רק על יסודות היצירה היהודית
לרבדיה השונים .בצדק הבחין ביאליק בין תוכנית הכינוס שלו לבין דבריו של
פרישמן ,שכן פרישמן דן במובחן בספרות היפה שנכתבה בזמנו ,ואילו התוכנית
שהציג ביאליק הייתה קשורה למדעי היהדות ,ל'חכמת ישראל' בכללה .הוא
הרחיב בבירור את המונח 'ספרות' ולא צמצם את תוכניתו לדיון בספרות העברית
היפה בלבד .יתר על כן ,פרישמן כלל לא עמד על ההבדל המהותי בין תוכניתו
של ביאליק לבין 'אוצר היהדות' של אחד העם .בעבורו העמדה ההתפתחותית
הייתה שגויה מיסודה ובמקומה הוא העדיף את העמדה המהפכנית ,את 'הפסיעה
הגסה' שלה הטיפו ברדיצ'בסקי ,ברנר וה'צעירים' .את ההתנגדות לתוכניתו של
ביאליק פיתח גם צבי אוירבך (אלכסנדר חשין )1939–1886 ,במאמרו 'לפני ארון
הספרים' שפורסם בכתב העת 'רביבים' ,בעריכתו של ברנר .אוירבך תקף שם את
רעיון הכינוס של ביאליק בסגנון דומה .לטענתו ביאליק כיזם תרבותי פעל ברוח
רומנטית שלא אפשרה ללאומיות היהודית להיפרד מן העבר היהודי ולכן לא
אפשרה ,לדעתו ,את יצירתו של עתיד עברי 'בריא' ,המנותק מן העבר הגלותי:
נסים בל יעשו בארץ :אבק הדורות לא יהפך לטל תחיה ,והגולל שנסתם —
לשופרו של משיח [ ]...אלפי מבואות ובאורים בשלהי ובראש הספרים,
אפילו ע"פ המלה האחרונה של המדע והטעם החדש ,לא יסבו את לבנו מן
המעינות החיים המפכים מסביבנו .מימי טולסטוי ,איבסן ,ניטשה וכדומה
נשתה ורק על מבועיהם נשבור את צמאוננו .לדברי המאורות הגדולים
הללו נפנה תמיד לבנו יותר מאשר אל 'התלמוד' ו'הזהר' ,אפילו לאחר
שיעברו 'דרך מסננת של הטעם החדש והרוח החדשה שבימנו' [ ]...ביראת
הרוממות ובהשתוממות נכרע ברך לפני הדר גאון הרוח ההיליני ,בגאוה
ובאהבה רבה נשתחוה מול משכן היהדות העתיקה ,אך חיה נחיה את חוזינו
המתהלכים אתנו — 'והיו עיניך רואות את מוריך'62.
ברוחם המהפכנית של ברדיצ'בסקי ושל ברנר קבע אוירבך שאין המשכיות ברורה
בהיסטוריה היהודית בין דורות העבר לבין העידן הלאומי' :בזמננו כשניטלו כחה
וקסמה של הדוגמה הדתית ,במה נוכל לגשור גשר בין התקופות השונות והמשונות
בספרותנו עד ש"יהיו לאחדים"? ,איזה המשך נפשי יש בין התנ"ך ו"הויות דאביי
ורבא"? האין ביאליק יותר קרוב ל"שיר השירים" ו"לקהלת" מאשר רב פפא ורב
חסדא?' 63.העמדה המהפכנית הזו של מי שהושפע מהלכי רוח מטריאליסטיים
יצרה חיץ ברור בין עולם העבר הדתי לבין חיי ההווה הלאומיים החילוניים.
בעת הדיון סביב רעיון הכינוס של ביאליק היו אישים נוספים כמו יעקב פיכמן
ורבי בנימין (יהושע רדלר-פלדמן) שביקרו את רעיונותיו של ביאליק אם כי באורח
62אוירבך ,ארון הספרים ,עמ' ,127–120הציטוט מעמ' .127
63שם ,עמ' .126–125
