Page 110 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 110

‫‪  108‬פרק שלישי‬

‫ביאליק‪ ,‬כפי שכבר ציינתי וכפי שנראה ביתר שאת בהמשך הדברים‪ ,‬ביקר נחרצות‬
‫את מדעי היהדות כפי שהתפתחו בגרמניה‪ ,‬ברם גישתו הלאומית‪ ,‬כמו זו של אחד‬
‫העם לפניו‪ ,‬לא שללה את הגישה המדעית‪ .‬היא הציבה דרך ביניים בין העמדה‬
‫המדעית המשכילית האוניברסליסטית לבין העמדה האורתודוקסית ששללה את‬
‫הביקורת המדעית‪ .‬לפיכך מפעל הכינוס אמור היה להיות מפעל מדעי לאומי‬
‫ופופולרי‪ ,‬הוא נועד לשרת את העם כולו‪ .‬ובניסוחו של ביאליק‪' :‬כל עבודת הכנוס‬
‫(בחירת החומר וסדורו‪ ,‬עבודו והארתו) צריכה להיות מדעית בשרשה הנעלה‬

                                                        ‫ופופולרית בצורה המגולה'‪51.‬‬
‫כאמור ביאליק לא תמך ברעיון האנציקלופדיה היהודית של אחד העם משום‬
‫שהאנציקלופדיה נועדה להציג מעין סיכום לאומי של מדעי היהדות‪ .‬מטרתו של‬
‫ביאליק הייתה שונה ושאפתנית יותר ודומה באופייה למדעי היהדות או כפי‬
‫שהם כונו במזרח אירופה — 'חכמת ישראל'‪ ,‬דהיינו ליצור מפעל מדעי ספרותי‬
‫שיאפשר גישה ישירה אל המקורות ההיסטוריים באמצעות סידור ותיווך מדעי‬

                                                                               ‫לאומי‪.‬‬

‫'אוצר היהדות'‪ ,‬שעלה לפני שנים אחדות במחשבתו של 'אחד העם'‪ ,‬אינו‬
‫ענין לכאן‪ .‬ספר לידיעת היהדות לחוד‪ ,‬והכרת גופי היצירות הספרותיות‬
‫של היהדות במקורן לחוד‪ .‬עם כל חשיבותו הלאומית של 'אוצר היהדות' —‬
‫הוא לבדו לא יניח לעולם את דעתו של הקורא היהודי‪ ,‬הרוצה להכיר‬
‫את עצם היצירות העבריות לא רק על‪-‬פי ספרים ומאמרים כתובים על‬
‫אודותיהן — וכזה הרי צריך להיות 'אוצר היהדות' — אלא דוקא מתוכן‬
‫ומגופן עצמן‪ .‬הקורא המובהק‪ ,‬ה'מעיין'‪ ,‬רוצה וחייב להכיר את שכינת עמו‬

                                       ‫פנים אל פנים‪ ,‬ולא על‪-‬ידי סרסור‪52.‬‬

‫ביאליק קרא אם כן להכין מפעל תרבותי מדעי רחב בהרבה מזה שהציע מורו‬
‫אחד העם‪ .‬מפעל זה אמור היה לשמש בסיס לאיחוד כוחות בין מדעי היהדות‬
‫בגרסתם הגרמנית — ה'מערב'‪ ,‬לבין 'חכמת ישראל' והספרות העברית של יהודי‬
‫רוסיה — 'המזרח'‪ .‬מצידו אפשר היה להשתמש במיומנויות שרכשו מדעי היהדות‬
‫במערב אירופה ואולם היה צורך בשינוי עקרוני בגישתם‪' .‬חכמינו המערביים‬
‫טרחו הרבה שנים ביצירת חכמת ישראל בלשונות נכריות ופרסום עתיקותינו‬
‫בין הגויים‪ .‬כלומר‪ ,‬עשו חליפין‪ :‬שלי שלך‪ ,‬ושלך שלי‪ .‬בטוחים היו כי "עם שווי‬
‫זכויותיה של חכמת ישראל יבוא שווי זכויותיו של עם ישראל"‪ .‬הסופרים במזרח‬
‫לא הרבו לעסוק בחכמת ישראל‪ .‬הללו בראו לנו בריה קלה בעיני חכמי המערב‪:‬‬

                                                    ‫את הספרות העברית החדשה'‪53.‬‬

                         ‫‪ 5	 1‬ביאליק‪' ,‬הספר העברי' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)43‬עמ' ‪( 424‬ההדגשה שלי)‪.‬‬
                                                                                ‫‪ 	52‬שם‪ ,‬עמ' ‪.415‬‬
                                                                                ‫‪ 	53‬שם‪ ,‬עמ' ‪.425‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115