Page 105 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 105

‫חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית  ‪103‬‬

‫למרות הבדלי הגישה ביניהם המוטיבציה של אחד העם ושל ביאליק הייתה זהה‪.‬‬
‫שניהם שאפו להציל את אוצרות התרבות היהודית למען בניין העתיד‪ .‬בהקשר‬
‫זה דומים היו גם מניעיו של לאופולד צונץ‪ ,‬מייסד מדעי היהדות בגרמניה בעשור‬
‫השני של המאה התשע עשרה‪ .‬גם צונץ‪ ,‬כמו אחד העם וביאליק‪ ,‬ביטא כמעט‬
‫מאה שנה קודם לכן חשש מאובדנה של התרבות היהודית בעידן המודרני‪ .‬למרות‬
‫ההבדלים האידיאולוגיים והמתודולוגיים היה דמיון רב בתחושותיהם של מלומדים‬
‫והוגים יהודים אלה‪ ,‬שמצאו את עצמם בליבו של משבר תרבותי‪ :‬בין ישן לחדש‪,‬‬
‫בין עבר לעתיד‪ ,‬בין חברה מסורתית לחברה מודרנית‪ .‬ביאליק ביטא זאת בדרך‬

                                        ‫פואטית מזהירה בשיר 'לפני ארון הספרים'‪:‬‬

                                          ‫ַּכ ֲחרּו ֵזי ְּפ ִני ִנים ְׁש ֹחרֹות‪ִ ,‬נ ַּתק חּו ָטם‪,‬‬
                                                 ‫טּוֵרי ֶכם ִלי; ִנ ְת ַא ְל ְמנּו ַדֵּפי ֶכם‬

                                        ‫ְו ָכל‪-‬אֹות ָואֹות ְל ַנ ְפָׁשּה ִהיא ְיתֹו ָמה —‬
                                                ‫ַה ֵעי ִני ָכ ֲה ָתה ִאם‪ָ -‬א ְז ִני ָכ ְב ָדה?‬

‫פרימתו של הרצף המקשר את חרוזי הפנינים זה לזה מדמה את הקרע בין העבר‬
‫להווה‪ .‬את החרוזים שנפרמו מן החוט המסורתי ניסה ביאליק לשזור מחדש על‬
‫חוט דק לכדי נרטיב לאומי מודרני שיאזן בין העולם הישן לעולם החדש‪ .‬ביטוי‬
‫לאובדנו של העולם הישן נתן גם יוסף חיים ירושלמי בספרו 'זכור'‪ ,‬אשר דן במשבר‬
‫הזהות היהודית בין 'עידן הזיכרון' לבין 'עידן ההיסטוריה'‪ ,‬בין המסורת לבין‬
‫המודרנה‪ .‬ירושלמי בתבונתו ציטט בפתח הפרק 'דילמות מודרניות' את 'המכתב‬
‫אל אבא' של פרנץ קפקא‪ ,‬שבו ניסח הילד (קפקא) את המשבר הדורי הזה‪' :‬אכן‬
‫אתה עוד הבאת אתך מן הקהילה הכפרית הקטנה‪ ,‬דמוית הגטו‪ ,‬משהו מן היהדות‪.‬‬
‫[‪ ]...‬אך הוא לא הספיק כדי מסירה לילד; כאשר נסית להעבירו‪ ,‬דלפו טיפותיו‬
‫והתנדפו'‪ 36.‬קפקא ביטא את המשבר בקרב הדור השני או השלישי‪ ,‬ברם 'הדילמות‬
‫המודרניות' שניתח ירושלמי הן אותן הדילמות‪ .‬כל פעולתו של הזרם האתני‬
‫התרבותי בתנועה הציונית הייתה תגובה למשבר הזהות היהודי המודרני‪ ,‬ומטרתו‬
‫הייתה למצוא את הדרך לגשר בין 'שתי הרשויות' שעליהן הצביע ביאליק —‬

                                                ‫בין העבר המסורתי להווה המודרני‪.‬‬
‫תגובתו של ביאליק למשבר הזיכרון היהודי באה לידי ביטוי שלם בתוכנית‬
‫הכינוס של הספר העברי‪ ,‬שמטרתו הייתה ליצור קנוניזציה של הספרות העברית‬
‫לדורותיה או כפי שהוא כינה זאת — 'חתימה'‪ .‬רעיון זה עלה במוחו של ביאליק‬
‫במהלך העשור הראשון של המאה העשרים‪ ,‬והוא הוצג בפעם הראשונה ב‪1910-‬‬
‫בנאומו בוועידה הארצית של ההסתדרות לשפה ולתרבות עברית בקייב (חשוון‬
‫תרע"א)‪ .‬התוכנית הוצגה ביתר פירוט ב‪ 1913-‬בהרצאתו בפני הוועידה לשפה‬

              ‫‪ 	36‬מצוטט אצל ירושלמי‪ ,‬זכור‪ ,‬עמ' ‪ ,101‬וראו קפקא‪ ,‬היונה שעל הגג‪ ,‬עמ' ‪.73–7‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110