Page 105 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 105
חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית 103
למרות הבדלי הגישה ביניהם המוטיבציה של אחד העם ושל ביאליק הייתה זהה.
שניהם שאפו להציל את אוצרות התרבות היהודית למען בניין העתיד .בהקשר
זה דומים היו גם מניעיו של לאופולד צונץ ,מייסד מדעי היהדות בגרמניה בעשור
השני של המאה התשע עשרה .גם צונץ ,כמו אחד העם וביאליק ,ביטא כמעט
מאה שנה קודם לכן חשש מאובדנה של התרבות היהודית בעידן המודרני .למרות
ההבדלים האידיאולוגיים והמתודולוגיים היה דמיון רב בתחושותיהם של מלומדים
והוגים יהודים אלה ,שמצאו את עצמם בליבו של משבר תרבותי :בין ישן לחדש,
בין עבר לעתיד ,בין חברה מסורתית לחברה מודרנית .ביאליק ביטא זאת בדרך
פואטית מזהירה בשיר 'לפני ארון הספרים':
ַּכ ֲחרּו ֵזי ְּפ ִני ִנים ְׁש ֹחרֹותִ ,נ ַּתק חּו ָטם,
טּוֵרי ֶכם ִלי; ִנ ְת ַא ְל ְמנּו ַדֵּפי ֶכם
ְו ָכל-אֹות ָואֹות ְל ַנ ְפָׁשּה ִהיא ְיתֹו ָמה —
ַה ֵעי ִני ָכ ֲה ָתה ִאםָ -א ְז ִני ָכ ְב ָדה?
פרימתו של הרצף המקשר את חרוזי הפנינים זה לזה מדמה את הקרע בין העבר
להווה .את החרוזים שנפרמו מן החוט המסורתי ניסה ביאליק לשזור מחדש על
חוט דק לכדי נרטיב לאומי מודרני שיאזן בין העולם הישן לעולם החדש .ביטוי
לאובדנו של העולם הישן נתן גם יוסף חיים ירושלמי בספרו 'זכור' ,אשר דן במשבר
הזהות היהודית בין 'עידן הזיכרון' לבין 'עידן ההיסטוריה' ,בין המסורת לבין
המודרנה .ירושלמי בתבונתו ציטט בפתח הפרק 'דילמות מודרניות' את 'המכתב
אל אבא' של פרנץ קפקא ,שבו ניסח הילד (קפקא) את המשבר הדורי הזה' :אכן
אתה עוד הבאת אתך מן הקהילה הכפרית הקטנה ,דמוית הגטו ,משהו מן היהדות.
[ ]...אך הוא לא הספיק כדי מסירה לילד; כאשר נסית להעבירו ,דלפו טיפותיו
והתנדפו' 36.קפקא ביטא את המשבר בקרב הדור השני או השלישי ,ברם 'הדילמות
המודרניות' שניתח ירושלמי הן אותן הדילמות .כל פעולתו של הזרם האתני
התרבותי בתנועה הציונית הייתה תגובה למשבר הזהות היהודי המודרני ,ומטרתו
הייתה למצוא את הדרך לגשר בין 'שתי הרשויות' שעליהן הצביע ביאליק —
בין העבר המסורתי להווה המודרני.
תגובתו של ביאליק למשבר הזיכרון היהודי באה לידי ביטוי שלם בתוכנית
הכינוס של הספר העברי ,שמטרתו הייתה ליצור קנוניזציה של הספרות העברית
לדורותיה או כפי שהוא כינה זאת — 'חתימה' .רעיון זה עלה במוחו של ביאליק
במהלך העשור הראשון של המאה העשרים ,והוא הוצג בפעם הראשונה ב1910-
בנאומו בוועידה הארצית של ההסתדרות לשפה ולתרבות עברית בקייב (חשוון
תרע"א) .התוכנית הוצגה ביתר פירוט ב 1913-בהרצאתו בפני הוועידה לשפה
36מצוטט אצל ירושלמי ,זכור ,עמ' ,101וראו קפקא ,היונה שעל הגג ,עמ' .73–7
