Page 101 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 101
חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית 99
לי כיום טוב .כל מלה שיצאה מעטו כאלו כונה לתוך תוכו של לבי וירדה לסוף-
סופה של דעתי' 24.אחד העם היה עבור דורו של ביאליק מורה ונביא האמת:
ּו ְל ִמּיֹום ֵׁש ֶבט אֹוְרָךַ ,הּמֹוֶרהָ ,ע ֵלינּו ָינּו ַח —
ְר ִאינּוָך ַּכ ֲאִרי ֵאל ָה ֱא ֶמת ּו ְכ ֵאי ַתן ָהרּו ַח,
ְנ ִקיַ -ד ַעתָ ,צנּו ַע ְו ָטהֹור ַּב ֵּס ֶתר ְּכ ַב ָּגלּוי,
ָּבטּו ַח ַּב ֲא ִמּתֹו ּו ְב ַד ַעת ֲא ֵחִרים ֹלאָ -תלּוי,
ּדֹוֵרְך ִּבְׁש ִבילֹו ַה ְמ ֻי ָחדְּ ,ב ִהירַ -ע ִין ְו ַת ִּקיף,
נֹוֵׂשא ַג ַח ְלּתֹו ִּב ְל ָבבֹו ִל ְפ ַני ְו ִל ְפ ִנים
ְוׁשֹו ֵמר ַהִּניצֹוץ ָה ַא ֲחרֹון ֶׁשלָ -ה ֱאֹל ִהים —
ְר ִאינּוָך ְּככֹו ָכב ֶמְרָּכ ִזי ַהּנֹו ֵצץ ּו ַמ ִּקיף
ַּג ְל ִּגּלֹו — ּומֹוֵׁשְך ֶאתּ-כֹו ְכ ֵבי ִלְו ָיתֹו ִמ ְּס ִביבֹו,
ְמַׁש ְעְּב ָדם ֵמָרחֹוק ְּב ֹכ ַח ֶנ ְע ָלם ִל ְנ ִתיבֹו;
ְו ֵיׁש ֲאֶׁשר ִי ְב ְּדקּו ַנ ְפָׁשם ְלאֹוְרָךְ ,וָראּו
ְו ִהֵּנה ַגםַ -הְרֵּבה ֵמאֹוָרם ִמ ְּמָך ּו ְבֶׁשְּלָך הּוא25.
שיר שגב זה ביטא רגשות כנים שביאליק נשא שנים ארוכות לפני מעמד זה
ואחריו .ברם ימי עלייתו של ביאליק למעמד של מנהיג תרבותי היו גם ימי הנסיגה
וההיחלשות של אחד העם .לפיכך מבטא השיר גם את חילוף המשמרות של
ההנהגה התרבותית בין אחד העם לביאליק עצמו.
בסתיו של 1902ובראשית 1903הסתיים השלב הראשון של 'פולמוס
הקולטורא' שנסב על שאלת החינוך הציוני ואופייה וצביונה הדתי של התנועה
הציונית כולה .פולמוס הקולטורא ,שנמשך מן הקונגרס הציוני השני ועד החמישי,
קרע ופילג את התנועה הציונית בין השמרנים והחרדים לבין המחנה הרוחני
בהנהגתו של אחד העם 26.בעצם אותם ימים פתח אחד העם בפולמוס נוסף ,הפעם
מול מנהיגה של התנועה הציונית תיאודור הרצל ,שבספטמבר 1902פרסם את
הרומן האוטופי 'אלטנוילנד' .אחד העם פרסם ב'השלוח' דברי ביקורת חריפים
ופוגעניים על 'אלטנוילנד' ,ובהם לגלג על חזונו ה'מערבי' של הרצל ,שהציע
פתרון קסם מהיר לשאלת היהודים .הרצל ומכס נורדאו ,מנהיגי הציונית המדינית,
השיבו מלחמה שערה וציירו את אחד העם כאויבן המר של התנועה הציונית ושל
מטרותיה .הפולמוס היה אומנם בין-אישי — בין אחד העם להרצל — אך הוא
הותיר בקרב ציוני רוסיה תחושה קשה של זלזול ביהודי המזרח מצד הציונים
ה'מערבים' ובראשם נורדאו.
ביאליק ,אגרות ,א ,עמ' קסח. 24
ביאליק ,השירים ,עמ' .238 25
26
ראו בעניין זה לוז ,מקבילים נפגשים; שלמון ,אם תעירו ,עמ' .326–317 ,251–239להרחבה
ראו קובץ המאמרים :אלמוג ,ריינהרץ ושפירא ,ציונות ודת.
