Page 99 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 99
חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית 97
ההתפתחותית הפוזיטיביסטית ,שבאה לידי ביטוי במאמרו הראשון 'לא זה הדרך',
אפיינה את העמדה ההתפתחותית בציונות .על כך העיד לימים ביאליק ,מתוך
הזדהות מלאה ,בנאום שנשא באוניברסיטת לונדון בשנת ' :1931עלי ִמתחילה
לציין את שביעות רצוני שנזדמן לי להרצות במכון הזה ומעל הקתדרא הזו,
שנוסדה לשמו של מורי הגדול אחד העם ז"ל .מצד שני אני נזכר ,שבמכון הזה
ישב והרביץ את תורתו החכם הנודע דרווין ,אבי תורת ההתפתחות .רואה אני בזה
סמל ,שכן תורתו של אחד העם הייתה בעיקר תורת ההתפתחות ביהדות'18.
על הקשר בין תורותיהם של דרווין ושל ספנסר לבין הגותו האבולוציונית
של אחד העם כבר עמדתי בפרק הקודם ,ובדברים הללו של ביאליק אנו יכולים
להיווכח שזו הייתה עמדה תיאורטית עקיבה שאפיינה את הגותו של אחד העם
'המורה' ,ובעקבותיו גם את גישתו של ביאליק 'התלמיד'.
בעלי העמדה התפתחותית סברו שבימיהם ,במפנה המאות התשע עשרה
והעשרים ,העם היהודי נמצא בעיצומו של תהליך מעבר היסטורי' :על פרשת
דרכים' בלשונו של אחד העם ,או 'ימי בין השמשות' בלשונו של ביאליק .העם
היהודי עבר בתקופה זו טלטלה בין עולמות :בין מסורת למודרניזם ,בין דת
ללאום ,בין מזרח למערב .תודעה משברית זו עיצבה את ראייתם ההתפתחותית
ששאפה להציע דרך מתונה וזהירה בימי המעבר הסוערים הללו מחשש שתודעת
הלכידות היהודית תיסדק והזהות היהודית תתפרק לגורמים שלא יהיה אפשר עוד
לאחותם .תודעת העבר היהודי וחקר מדעי היהדות שימשו אם כן עוגן להוגים
הללו להיאחז בו לשם בנייתו של עתיד לאומי .בדברים הבאים עקבתי אחרי
המגמה ההתפתחותית וזיקתה למדעי היהדות מראשית המאה העשרים ועד לשנות
העשרים והשלושים בארץ-ישראל.
חיים נחמן ביאליק כמנהיג תרבותי
פרישתו של אחד העם מעריכת 'השלוח' בשלהי 1902חתמה עידן בהנהגת
הציונות התרבותית :החל חילוף המשמרות בהנהגת המחנה התרבותי מאחד
העם לביאליק .יוסף קלוזנר הצעיר הוא שמונה להיות עורך 'השלוח' אבל לא
היה לו המעמד הסמכותי הדרוש לרשת את ההנהגה התרבותית מידי אחד העם.
מעתה נטל ביאליק את שרביט ההנהגה של הזרם האתני-תרבותי בציונות .אחד
העם המשיך אומנם להיות פעיל בעשורים הראשון והשני של המאה העשרים
אך יוקרתו העצומה הלכה ודעכה .בשנות התשעים של המאה התשע עשרה גם
מתנגדיו ה'צעירים' נזהרו מאוד בכבודו וראו בו דמות אב רוחנית ,לעומת זאת
בעשור הראשון של המאה העשרים תלמידיהם של ברדיצ'בסקי ,טהון ומרדכי
1 8ביאליק' ,חקר מדעי של התלמוד' ,דברים שבעל פה ,ב ,עמ' לז.
