Page 99 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 99

‫חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית  ‪97‬‬

‫ההתפתחותית הפוזיטיביסטית‪ ,‬שבאה לידי ביטוי במאמרו הראשון 'לא זה הדרך'‪,‬‬
‫אפיינה את העמדה ההתפתחותית בציונות‪ .‬על כך העיד לימים ביאליק‪ ,‬מתוך‬
‫הזדהות מלאה‪ ,‬בנאום שנשא באוניברסיטת לונדון בשנת ‪' :1931‬עלי ִמתחילה‬
‫לציין את שביעות רצוני שנזדמן לי להרצות במכון הזה ומעל הקתדרא הזו‪,‬‬
‫שנוסדה לשמו של מורי הגדול אחד העם ז"ל‪ .‬מצד שני אני נזכר‪ ,‬שבמכון הזה‬
‫ישב והרביץ את תורתו החכם הנודע דרווין‪ ,‬אבי תורת ההתפתחות‪ .‬רואה אני בזה‬

       ‫סמל‪ ,‬שכן תורתו של אחד העם הייתה בעיקר תורת ההתפתחות ביהדות'‪18.‬‬
‫על הקשר בין תורותיהם של דרווין ושל ספנסר לבין הגותו האבולוציונית‬
‫של אחד העם כבר עמדתי בפרק הקודם‪ ,‬ובדברים הללו של ביאליק אנו יכולים‬
‫להיווכח שזו הייתה עמדה תיאורטית עקיבה שאפיינה את הגותו של אחד העם‬

                           ‫'המורה'‪ ,‬ובעקבותיו גם את גישתו של ביאליק 'התלמיד'‪.‬‬
‫בעלי העמדה התפתחותית סברו שבימיהם‪ ,‬במפנה המאות התשע עשרה‬
‫והעשרים‪ ,‬העם היהודי נמצא בעיצומו של תהליך מעבר היסטורי‪' :‬על פרשת‬
‫דרכים' בלשונו של אחד העם‪ ,‬או 'ימי בין השמשות' בלשונו של ביאליק‪ .‬העם‬
‫היהודי עבר בתקופה זו טלטלה בין עולמות‪ :‬בין מסורת למודרניזם‪ ,‬בין דת‬
‫ללאום‪ ,‬בין מזרח למערב‪ .‬תודעה משברית זו עיצבה את ראייתם ההתפתחותית‬
‫ששאפה להציע דרך מתונה וזהירה בימי המעבר הסוערים הללו מחשש שתודעת‬
‫הלכידות היהודית תיסדק והזהות היהודית תתפרק לגורמים שלא יהיה אפשר עוד‬
‫לאחותם‪ .‬תודעת העבר היהודי וחקר מדעי היהדות שימשו אם כן עוגן להוגים‬
‫הללו להיאחז בו לשם בנייתו של עתיד לאומי‪ .‬בדברים הבאים עקבתי אחרי‬
‫המגמה ההתפתחותית וזיקתה למדעי היהדות מראשית המאה העשרים ועד לשנות‬

                                                  ‫העשרים והשלושים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

                                          ‫חיים נחמן ביאליק כמנהיג תרבותי‬

‫פרישתו של אחד העם מעריכת 'השלוח' בשלהי ‪ 1902‬חתמה עידן בהנהגת‬
‫הציונות התרבותית‪ :‬החל חילוף המשמרות בהנהגת המחנה התרבותי מאחד‬
‫העם לביאליק‪ .‬יוסף קלוזנר הצעיר הוא שמונה להיות עורך 'השלוח' אבל לא‬
‫היה לו המעמד הסמכותי הדרוש לרשת את ההנהגה התרבותית מידי אחד העם‪.‬‬
‫מעתה נטל ביאליק את שרביט ההנהגה של הזרם האתני‪-‬תרבותי בציונות‪ .‬אחד‬
‫העם המשיך אומנם להיות פעיל בעשורים הראשון והשני של המאה העשרים‬
‫אך יוקרתו העצומה הלכה ודעכה‪ .‬בשנות התשעים של המאה התשע עשרה גם‬
‫מתנגדיו ה'צעירים' נזהרו מאוד בכבודו וראו בו דמות אב רוחנית‪ ,‬לעומת זאת‬
‫בעשור הראשון של המאה העשרים תלמידיהם של ברדיצ'בסקי‪ ,‬טהון ומרדכי‬

                             ‫‪ 1	 8‬ביאליק‪' ,‬חקר מדעי של התלמוד'‪ ,‬דברים שבעל פה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' לז‪.‬‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104