Page 102 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 102

‫‪  100‬פרק שלישי‬

‫את שעתיד היה להתרחש באוגוסט ‪ 1903‬עם הבאתה של תוכנית אוגנדה‬
‫להכרעה בקונגרס הציוני השישי עדיין לא חזה איש‪ ,‬אך משפרץ המשבר התפלגה‬
‫הציונות בין מזרח למערב‪ ,‬בין אומרי ההן לאומרי הלאו‪ ,‬ובין המדיניים למעשיים‪.‬‬
‫מותו הפתאומי של הרצל ביולי ‪ 1904‬הותיר את התנועה המומה בכל מחנותיה‪,‬‬
‫והמשבר שפרץ בעקבות הפרעות ברוסיה ב‪ ,1905-‬שנת המהפכה הקומוניסטית‬
‫הראשונה‪ ,‬אף החריף את הבלבול ואת התהייה ביחס לעתידה של התנועה‬
‫הציונית‪ .‬נמצא שתקופה זו‪ ,‬בין השנים ‪ 1902‬ל‪ ,1905-‬הייתה רצופת משברים‬
‫בקרב ההנהגה הציונית‪ ,‬ובה הלכה ודעכה עמדתו הסמכותית הרוחנית של אחד‬
‫העם‪ ,‬שנחשב עד אז בעיני רבים‪ ,‬כולל מתנגדיו‪ ,‬למורה הדור ולנביא לאומי‪ .‬אך‬
‫סמלי הוא שנוסף על כל הדברים הללו ב‪ 1906–1905-‬עמדה הספרות העברית‬

    ‫במזרח אירופה כולה בסימן משבר‪ ,‬והיא החלה להיחלץ ממנו רק בשנת ‪.1907‬‬
‫זו הייתה תקופת עלייתו של ביאליק למעמד 'המשורר הלאומי' מצד אחד‬
‫ומנהיג תרבותי מצד אחר‪ .‬בשנות התשעים סלל ביאליק את דרכו אל לב הספרות‬
‫העברית בחסות חוג המלומדים באודסה‪ ,‬ובראשית המאה העשרים הוא כבר‬
‫ניצב בראש ההנהגה התרבותית בקרב הציונים‪ .‬ביאליק פרסם את מיטב שיריו‬
‫הלאומיים מ‪ 1900-‬ועד ‪ ,1905‬ובהם את גולות הכותרת‪ :‬הפואמה 'מתי מדבר'‬
‫שפורסמה ב'השלוח' (אפריל ‪ ,)1902‬הפואמה 'בעיר ההרגה' ('משא נמירוב')‬
‫שנכתבה בעקבות הפוגרום שהתרחש בקישינוב באפריל ‪ ,1903‬ו'מגילת האש'‬
‫(אוקטובר ‪' 27.)1905‬מתי מדבר' עיצבה את היחסים שבין 'דור המדבר' — הגלותי —‬
‫לדור התחייה — הציוני — באתוס הציוני‪ .‬הפואמה השנייה‪' ,‬בעיר ההרגה'‪ ,‬אתגרה‬
‫את סולם הערכים הגלותי וקראה לאקטיביזם יהודי בתגובה לפוגרום בקישינוב‪.‬‬
‫'מגילת האש'‪ ,‬שנכתבה בעיצומה של המהפכה הקומוניסטית הראשונה‪ ,‬ביטאה‬
‫בדרך אגדית את נפתוליה של ההיסטוריה היהודית מימי החורבן והגלות ועד עידן‬
‫הגאולה הלאומי‪ 28.‬בתקופה זו חל המעבר של ביאליק ממשורר אישי למשורר‬

         ‫לאומי וסימן את התפנית בשירה העברית משירת היחיד לשירת הרבים‪29.‬‬

‫ענברי‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪ .103–101‬לנוסח השירים המוער בליווי הסבר על ההקשרים ההיסטוריים‬       ‫‪	27‬‬
                                   ‫ראו ביאליק‪ ,‬השירים‪ ,‬עמ' ‪.328–308 ,262–253 ,226–218‬‬  ‫‪2	 8‬‬

‫על מעמדה המכונן של הפואמה 'מתי מדבר' ראו בין השאר לוז‪ ,‬מתי מדבר‪ .‬את הפואמה‬             ‫‪	29‬‬
‫'בעיר ההרגה' פרסם ביאליק לאחר שעמד בראש משלחת מטעם 'הועדה ההיסטורית'‬
‫בראשות שמעון דובנוב שהוקמה באודסה לתיעוד אירועי הפרעות‪ .‬אחד העם‪ ,‬דובנוב‪,‬‬
‫רבניצקי‪ ,‬ביאליק ומרדכי רבינוביץ (בן עמי) פרסמו כרוז שקרא לפעולה יהודית ולהגנה‬
‫עצמית‪ .‬ביאליק שהה בקישינוב חמישה שבועות ואסף עדויות ושם החל לחבר את הפואמה‪.‬‬
‫היא הושלמה מאוחר יותר‪ ,‬בי"א בתשרי תרס"ד‪ .‬ראו ביאליק‪ ,‬אגרות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' קעד‪ .‬על‬

           ‫השפעתה העצומה ראו אונגרפלד‪ ,‬ביאליק‪ ,‬והאסופה‪ :‬שביט ושמיר‪ ,‬עיר ההרגה‪.‬‬
‫מירון הציע את התיקוף הזה בשירתו של ביאליק‪ .‬בעשור הראשון ליצירתו (‪ )1901–1891‬בא‬
‫לביטוי בעיקר ה'אני' גם אם היו בכך ביטויים לאומיים‪ ,‬בעשור השני ליצירתו הוא כבר היה‬

                        ‫איש ציבור פעיל‪ .‬ראו מירון‪ ,‬הפרידה; ענברי‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.113–98‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107