Page 97 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 97

‫חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית  ‪95‬‬

‫עמדותיהם הרדיקליות של ה'כנענים' בשנות הארבעים והחמישים של המאה‬
‫העשרים‪ ,‬אף שהללו ראו בברדיצ'בסקי וביוסף חיים ברנר את מבשריהם הרוחניים‪.‬‬
‫מראשית דרכו הושפע ביאליק עמוקות מגישתו של אחד העם וראה בו מורה‬
‫רוחני‪ .‬אומנם בנפשו פנימה הוא הרהר לעיתים בוויכוח בין שני ההוגים הללו‪,‬‬
‫אחד העם וברדיצ'בסקי‪ ,‬שהיו בעיניו שני ענקים של התרבות העברית המודרנית‬
‫שמחלוקת עקרונית שרויה ביניהם‪ ,‬אך בפועל נותר נאמן כל ימיו לעמדה‬
‫ההתפתחותית של אחד העם‪ .‬מהתבטאויות שונות של ביאליק אנו רואים שהוא‬
‫הטה את אוזנו לטיעוניו של ברדיצ'בסקי‪ ,‬אך בפולמוסים שנוצרו בין הגישות‬
‫הכריע תמיד לטובת הגישה ההתפתחותית המאוזנת והמתונה המנוגדת לגישה‬
‫המהפכנית והרדיקלית‪ .‬כמשורר ויוצר ספרותי הוא הבין את הדרישה לחופש‬
‫המוחלט של ברדיצ'בסקי‪ ,‬שהדגישה את מרכזיותו של האינדיווידואל היהודי‬
‫החדש‪ ,‬אך כמנהיג תרבותי הוא פעל ברוח גישתו של אחד העם אשר הדגישה את‬

                     ‫אחדותו האורגנית של העם היהודי בהתפתחותו ההיסטורית‪11.‬‬
‫מערכת היחסים האישיים בין ביאליק לברדיצ'בסקי גם היא מעניינת‪ ,‬ביאליק‬
‫לא הסכים לפרסם את שיריו בהוצאת הספרים של ברדיצ'בסקי 'התחייה'‪ ,‬שהוקמה‬
‫כדי להרחיב את גבולות הספרות העברית בניגוד למדיניות אחד העם ו'השלוח'‪.‬‬
‫כפי שעולה בבירור מן המכתב של ביאליק לברדיצ'בסקי ליבו לא נטה אחר‬
‫ה'צעירים'‪' :‬בדבר ה"תוצאה" [ההוצאה] החדשה שאתם אומרים ליסד‪ ,‬אעפ"י‬
‫שדעתי נוטה יותר לדעת "אחד העם" במאמרו "צורך ויכולת"‪ ,‬הבא בתשובה‬
‫על שני מאמריכם'‪ .‬באותה האיגרת הפליג ביאליק בשבחו של אחד העם‪ ,‬שהיה‬
‫בעיניו מורה הדור‪' :‬אחד הוא בתוכנו ההולך לבטח דרכו‪ ,‬בחשאי‪ ,‬בלי קול ענות‬
‫גבורה‪ ,‬כתלמיד אמתי לאברהם אבינו‪ ,‬העושה יותר משהוא מבטיח'‪ 12.‬ההתייצבות‬
‫לצידו של אחד העם נמשכה כל דרכו‪ ,‬תמונת אחד העם הייתה תלויה מעל שולחן‬
‫עבודתו של ביאליק וזו לא הייתה מחווה בעלמא‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬כשערך ביאליק‬
‫בעצמו את מדור הספרות של 'השלוח'‪ ,‬הוא אף פסל לפרסום את סיפוריו של‬

                                ‫ברדיצ'בסקי משום 'אופיו' של כתב העת 'השלוח'‪13.‬‬
‫עם זאת ראה ביאליק בברדיצ'בסקי 'יהודי גדול מאוד'‪ ,‬תלמיד חכם מובהק‬
‫שיש להתמודד עם טיעוניו‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר הספיד את ברדיצ'בסקי בברלין ב‪1922-‬‬
‫הוא הדגיש את מקומו המרכזי בספרות העברית החדשה‪' :‬כמה עניה ודלה היתה‬
‫תקופתנו‪ ,‬כמה מקוטעת ומקוצצת בלי ברדיצ'בסקי'‪ .‬מדברי ההספד הללו אנו‬

‫עמדתו המורכבת של ביאליק ביחס להגותו של ברדיצ'בסקי באה לידי ביטוי בכמה‬                         ‫‪1	 1‬‬
‫הזדמנויות‪ .‬הוא התמיד בנאמנותו לגישה ההתפתחותית של אחד העם אך נמשך כפרפר‬
‫אל האש לשאלות שהציב ברדיצ'בסקי‪ ,‬כפי שעולה מן ההספד הגנוז שלו על ברדיצ'בסקי‪,‬‬                   ‫‪	12‬‬
‫שחשף אבנר הולצמן‪ .‬ראו הולצמן‪ ,‬הנוסח הגנוז; רבידוביץ‪ ,‬שיחותיי עם ביאליק‪ ,‬עמ' ‪,36‬‬               ‫‪	13‬‬

                                                                                      ‫‪.42–40‬‬
                    ‫ביאליק‪ ,‬אגרות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' צח–צט‪ ,‬וראו הולצמן‪ ,‬הנוסח הגנוז‪ ,‬עמ' ‪.65–64‬‬

                                                                                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.65‬‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102