Page 93 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 93
פרק שלישי
חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית
למעלה מעשרים שנה עברו מאז נשמע קול שופרו של
ביאליק במכתבו אל עורכי 'דביר' ,קול תרועה שבישר
את חידוש פני חכמת ישראל השבה אל לשונה מגלותה
בין הלועזיּות המערבית .עשרים שנה עברו מאז הוקם
בקיץ תרפ"ד המכון למדעי היהדות על הר הצופים
כגרעין ראשון של האוניברסיטה העברית ,אות וסימן
לחידוש פני חכמת ישראל השבה אל ארצה.
גרשם שלום' ,מתוך הרהורים על חכמת ישראל'1944 ,
מבוא
חיים נחמן ביאליק ידוע בזיכרון הציוני כדמות מופת בספרות ובשירה העברית
החדשה ,כמשורר הלאומי .גם בהיסטוריוגרפיה הועלה בדרך כלל שמו של ביאליק
בצמוד לתואר 'המשורר' או 'המשורר הלאומי' .ואולם בפרק זה אני מתייחס בעיקר
אל ביאליק היזם של תרבות עברית והאישיות שהובילה ליצירתה של חלופה
לאומית למדעי היהדות ופחות אל ביאליק כמשורר .הראיתי להלן שביאליק עצמו
ראה בפעילות התרבותית ובעיצוב תודעת העבר הציונית חלק עיקרי בפעילותו
התרבותית .בראשית המאה העשרים הוא ערך עם יהושע חנא רבניצקי את 'ספר
האגדה' וקרא ליזום את 'מפעל הכינוס של הספר העברי' .הוא פעל ,עודד והשפיע
עמוקות על חוקרים ,על אנשי ספר ועל מלומדים יהודים ממזרח וממערב ותרם
ליצירתה של תשתית ל'חכמת ישראל' ברוח ציונית.
גרשם שלום ,בבואו לבקר את דרכם של מדעי היהדות כפי שהתפתחו בגרמניה
במאה התשע עשרה ,נתלה בדבריו של ביאליק ,אשר היו ביקורתיים לא פחות
מהמאמר מעורר המחלוקת של שלום עצמו' ,מתוך הרהורים על חכמת ישראל'1,
שהתפרסם ב 1944-בעצם ימי האבל הקשה על חורבן יהדות אירופה .שני
1שלום' ,מתוך הרהורים על חכמת ישראל' ,דברים בגו ,א ,עמ' ( 403–385המקור :לוח הארץ,
)1944
91
