Page 91 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי

‫הציונות כאבולוציה‪ :‬אחד העם ו'חכמת ישראל' ‪89‬‬

‫איני טוען שפעילותם של אחד העם ושל מנהיגים תרבותיים אחרים בציונות‬
‫הייתה א‪-‬פוליטית‪ ,‬או שהייתה לפעילותם חשיבות פוליטית שולית‪ ,‬אולם כפי‬
‫שראינו בפרק זה הייתה לרכיב התרבותי משמעות כבירה בפעילותם של מנהיגי‬
‫תרבות אלה‪ .‬הדגשתם של ההיבטים הפוליטיים בציונות והבנתה של התרבות‬
‫הציונית באופן אינסטרומנטליסטי‪ ,‬כאילו הייתה אמצעי בלבד‪ ,‬אינה מאפשרת‬
‫לנו להבין את התודעה הלאומית כפי שבאה לידי ביטוי בתקופה הנחקרת‪ .‬מדעי‬
‫היהדות העסיקו רבות את אחד העם ואת מנהיגי הזרם התרבותי בציונות‪ .‬הוא‬
‫שאף לעצב באמצעותם את תודעת העבר הציונית‪' .‬חכמת ישראל' בגרסתה‬
‫הציונית נועדה לפי השקפתו של אחד העם לחזק את הזהות הלאומית היהודית‬

‫ולהיות בסיס לתחייה הציונית‪.‬‬
‫הפעילים התרבותיים בציונות יצרו רפובליקה ספרותית על‪-‬טריטוריאלית‬
‫שמטרתה העיקרית הייתה להעמיק את הזהות הלאומית היהודית בעת המעבר‬
‫מחברה מסורתית לחברה מודרנית‪ .‬זאת הסיבה שגם הלאומיות היהודית הגלותית‪,‬‬
‫כמו זו של ידידו הקרוב של אחד העם שמעון דובנוב‪ ,‬הייתה נוכחת באופן פעיל‬
‫בחוגים התרבותיים בציונות עצמה‪ ,‬שכן בדומה לבעלי העמדה הציונית התרבותית‬

‫גם בעלי העמדה הלאומית הגלותית ראו ביהדות אומה היסטורית ולא דת בלבד‪.‬‬
‫עד כה דנתי בפעולתם של סמולנסקין ואחד העם‪ ,‬בפרק הבא אני דן בתפקיד‬
‫המכריע שמילאו חיים נחמן ביאליק‪ ,‬יהושע חנא רבניצקי ומלומדים נוספים‬
‫ביצירתה של התודעה ההיסטורית הלאומית וההיסטוריוגרפיה הציונית בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬בראשית המאה העשרים‪ ,‬לאחר שאחד העם סיים את תפקידו כעורך‬
‫'השלוח'‪ ,‬נרתמו תלמידיו להנהגה בזירה התרבותית העברית‪ .‬אחד העם אומנם‬
‫המשיך להיות פעיל ולתרום רבות גם אחרי שפרש מעריכת 'השלוח' בשלהי ‪,1902‬‬
‫אבל דומה שמכאן ואילך תלמידיו הם שהובילו את המחנה התרבותי בציונות‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬בשנות העשרים של המאה העשרים הועתק מרכז התרבות העברית מאירופה‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בתהליך היסטורי רב חשיבות זה בימי התבססותה של התנועה‬
‫הציונית בארץ‪-‬ישראל בלט ביאליק כמנהיג תרבותי וכיזם תרבות עברית אשר‬

‫חיזק את הרכיב התרבותי בציונות‪.‬‬