Page 94 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 94
92פרק שלישי
המחברים הצביעו על קווי אופייה הרצויים של 'חכמת ישראל' בגרסתה הציונית
ושפטו לחומרה את גישתם האוניברסליסטית של מדעי היהדות במאה התשע
עשרה .שלום ,מראשי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים ,הזדהה
לחלוטין עם דברי הביקורת החריפים של ביאליק על האינטליגנציה היהודית
הגרמנית .ביאליק פרסם את דבריו ב'מכתב' לעורכי כתב העת המדעי 'דביר'
שנוסד ביוזמתו ב' 2.1923-דביר' ,אשר נשא את שם ההוצאה לאור שייסד ביאליק
עם רבניצקי ,היה כתב העת הראשון שהוקדש למדעי היהדות בעברית .הוא קדם
לכתבי העת 'תרביץ' ו'ציון' שיצאו לאור כעבור כמה שנים בירושלים .ה'מכתב'
לא היה איגרת תגובה לפעולתם של העורכים אלא הצהרת כוונות לאומית שיזם
ביאליק כדי לקבוע את אופיים הראוי של מדעי היהדות בגרסתם הציונית .את
דברי ביאליק במכתבו יש להבין אפוא בהקשרה של יוזמתו לייסד את כתב העת
הזה כבמה לאומית למדעי היהדות.
דברי הפתיחה הנלהבים של העורכים ,הפרופסורים איסמר משה אלבוגן ,יעקב
נחום אפשטיין ונפתלי הרץ טורטשינר (טור סיני) ,הדגישו גם הם שעצם פרסומו
של 'דביר' הוא ביטוי לתחייה לאומית וציונית .העורכים הכריזו בעקבות ביאליק
על שיבתם של נכסי הרוח היהודיים אל מקורם הראשוני — אל השפה העברית
ואל ארץ-ישראל 3.ביאליק ,לצד פעילותו הספרותית כמשורר ,היה אם כן מנהיג
תרבותי מוביל בתנועה הציונית ,ופעל שנים ארוכות לכינונו של 'מפעל הכינוס
של הספר העברי' ,שהיה שאפתני הרבה יותר מן האנציקלופדיה שניסה אחד העם
להוציא לאור' .מפעל הכינוס' נועד ,לפי חזונו של ביאליק ,לחתום את פרקי הגלות
בתולדות ישראל וליצור קנון יהודי לאומי בעידן הזהב הציוני.
פרק זה עוסק בפעילותו של חיים נחמן ביאליק כמנהיג תרבותי מראשית
המאה העשרים ועד לשנות העשרים והשלושים בארץ-ישראל .פעילותו זו עם
אנשי תרבות נוספים תרמה לעיצובה של תודעת עבר ציונית והתוותה את כיווני
המחקר שעניינו את מייסדי ההיסטוריוגרפיה הציונית בארץ-ישראל .רבים מן
ההיסטוריונים וחוקרי מדעי היהדות הציונים שפעלו בירושלים בדור הראשון של
ההיסטוריוגרפיה הציונית הזדהו לחלוטין עם הגישה התפתחותית של ביאליק ושל
אנשי הזרם התרבותי בציונות .אין זה מקרה שהרעיונות שהציע ביאליק לעצב את
'ארון הספרים היהודי' או לכונן את 'מפעל הכינוס של הספר העברי' עוררו פולמוס
ומחלוקת .גישתו ההתפתחותית של ביאליק לעבר היהודי ,בעקבות אחד העם
וסמולנסקין ,עוררה את זעמם של הוגים ציונים אחרים אשר שאפו ליצור תודעת
עבר מהפכנית .פרק זה מתאר את המאבק על עיצוב תודעת העבר הלאומי בימיו
של ביאליק ומצביע על חשיבותה של הסוגיה התרבותית לתנועה הציונית בכללה.
ביאליק ,מכתב לעורכים. 2
'פתח דבר' ,דביר ,א (תרפ"ג) ,עמ' .VII–Vשלושת העורכים ,שהיו אנשי מדעי היהדות 3
מובהקים ,לימדו באוניברסיטה העברית כשזו נפתחה ב.1925-
