Page 89 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 89

‫הציונות כאבולוציה‪ :‬אחד העם ו'חכמת ישראל'  ‪87‬‬

‫לפי ברנפלד גם העידן המודרני לא הביא עמו בשורה לשיפור מצבם של היהודים‪.‬‬
                    ‫בעת החדשה הוחלפה שנאת הדת בשנאת הלאום ושנאת הגזע‪:‬‬

‫מי יתחשב עוד עם נפשות היהודים‪ ,‬שזה קרוב לאלפיים שנה נעשו הפקר?‬
‫לקה העולם במוסרו‪ ,‬ועם ישראל לוקה על ידם‪ .‬המאורעות האלה לא ניתנו‬
‫עוד להכתב בהיסטוריה‪ ,‬כי אי‪-‬אפשר היה להסתכל בהם מתוך הסתכלות‬
‫היסטורית המוצאת בכל המעשים את חבורם וקשורם האורגני‪ .‬למאורעות‬
‫האלה אין עוד סיום; ההפסק הוא רק לשעה‪ .‬תם המחזה הראשון של‬
‫הטרגדיה האיומה‪ ,‬הטרגדיה של חיי האדם על האדמה; אבל עדיין לא באה‬
‫כולה לידי גמר‪ .‬חוששים אנו‪ ,‬כי מה שיבוא אחרינו יהיה קשה מזה שהיה‬

                                                                    ‫בימינו‪95.‬‬

‫לפי דברים אלה חיי היהודים בגלות הם מקור לצרות ולשנאת ישראל‪ .‬מאוחר‬
‫יותר קיבלה גישה זו ביטוי ביחסם של היסטוריונים ציונים בולטים כמו יצחק בער‬
‫ובן ציון דינור אל הגלות‪ 96.‬בשנות העשרים של המאה העשרים התנגד‬
‫ההיסטוריון שלום בארון נחרצות לגישה זו וכינה אותה 'ההיסטוריה הבכיינית של‬
‫היהודים' (‪ 97.)The lachrymose conception of Jewish history‬יש לציין שלמרות‬
‫הנרטיב הטרגי שנקט ברנפלד ב'ספר הדמעות' הוא לא הטיף ללאומיות יהודית‬
‫מסתגרת ושוביניסטית‪ .‬לא במקרה הוא חתם את המבוא לספרו באמירה לאומית‬
‫ליברלית‪' :‬אין שאלת היהודים באה לידי פתרונה הרצוי אלא בפתרון שאלת‬
‫האנושיות'‪ 98.‬כמו אחד העם וכמו סמולנסקין לפניו ראה ברנפלד בלאומיות מכשיר‬
‫הכרחי להבטחת הזכויות הלאומיות של היהודים ובהן גם זכויות האדם‪ ,‬שוויון‬
‫וחירות‪ .‬כיוון שלא היה אפשר לדעתו להשיג את הזכויות הללו בעידן האמנציפציה‬
‫במסגרת מדינות הלאום באירופה נולד הצורך בתנועה לאומית יהודית שתפעל‬
‫להבטחתן‪ 99.‬הוא סבר שטועים היהודים הליברלים הסבורים שרק באמצעות‬
‫השתלבות בעמים וביטול הממד הלאומי ביהדות אפשר יהיה לפתור את 'שאלת‬
‫היהודים'‪' .‬ספר הדמעות' ביטא את הפסימיות שאפיינה את התנועה הציונית‬
‫בראשיתה ביחס ליכולתן של הנאורות‪ ,‬ההשכלה והקדמה לספק פתרון אמיתי‬

                                           ‫ברנפלד‪ ,‬ספר הדמעות‪ .‬הציטוט מכרך א‪ ,‬עמ' עז‪.‬‬         ‫‪9	 5‬‬
‫בער‪ ,‬גלות (פורסם במקור בגרמנית ב‪ ;)1936-‬דינור‪ ,‬גלויות וחורבנן (פורסם תחילה‪ :‬כנסת‪,‬‬             ‫‪	96‬‬
                                                                                              ‫‪	97‬‬
                                                                                  ‫ח [תש"ג])‪.‬‬
‫בארון‪ ,‬גטו ואמנציפציה‪ .‬מאמר זה פורסם תחילה באנגלית ב‪ 1928-‬בכתב העת ‪.Menorah‬‬                   ‫‪	98‬‬
‫עמדתו של בארון הוצגה בהרחבה במהדורה הראשונה לספרו הכולל‪ :‬בארון‪ ,‬היסטוריה‬                      ‫‪9	 9‬‬
‫חברתית ודתית‪ .‬גישה מנוגדת מוצגת במאמר הביקורת‪ :‬בער‪ ,‬תגובה לבארון‪ .‬בעניין זה ראו‬

                                              ‫גם קונפורטי‪ ,‬גלות או ריבונות‪ ,‬עמ' ‪.148–144‬‬
                                                          ‫ברנפלד‪ ,‬ספר הדמעות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' עז‪.‬‬

‫ברנפלד היה אינטלקטואל ציוני אף שהביע לעיתים השקפות ביקורתיות כלפי ההנהגה‬
                                  ‫המערבית של הציונות‪ ,‬ראו שבת‪ ,‬ברנפלד‪ ,‬עמ' ‪.168–155‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94