Page 85 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 85
הציונות כאבולוציה :אחד העם ו'חכמת ישראל' 83
חששו של אחד העם מפני אובדנה של הזהות היהודית כזהותו של עם בעל
'אישיות היסטורית' היה המניע המרכזי לפעילותו החינוכית והרוחנית כמנהיגה של
הציונות הרוחנית .הוא חשש מפני החלפתה של הזהות היהודית המסורתית בזהות
אוניברסליסטית אשר לא תותיר זכר לקיום יהודי מובחן' .השלוח' היה בעיניו כלי
לשינוי התודעה היהודית המודרנית .זאת הסיבה שכעורך הוא מעולם לא התפשר
עם טענות מבקריו בנוגע למדיניות העריכה של 'השלוח' .הוא הצהיר במפורש
שמטרתו היא לעסוק רק בנושאים יהודיים בעבר ובהווה ולא לתת מקום לנושאים
כלליים שאינם קשורים אל 'מושג היהדות' כפי שהוא הגדירו 80.הוא נקט כאמור
מדיניות עריכה קשוחה מאוד בכל התקופה שבה ערך את 'השלוח' ,עד סוף .1902
העריכה הקפדנית הנודעת שלו ,הן מצד התוכן — העיסוק בענייני יהודים בלבד,
הן מצד הצורה — הכתיבה העברית הבהירה והקולחת של המאמרים ,הקנתה
לירחון מקום ייחודי בזירת הספרות העברית בת הזמן.
בצדק קבע ליאון סימון שאחד העם מצא בתפקידו כעורך 'השלוח' את ייעודו
כמנהיג תרבותי הרבה יותר מכאישיות פוליטית 81.דהיינו כעורך 'השלוח' הוא מצא
מקום להתגדר בו כאמרכלה של הספרות העברית .בהקשר זה יש לציין שהמונח
'ספרות' בעיניו לא כוון לספרות היפה בלבד אלא לסך כל היצירה התרבותית
וההגותית היהודית .הגדרה זו התאימה בדיוק לגישה שנקט ממשיכו חיים נחמן
ביאליק בבואו לקדם ולטפח את מדעי היהדות באמצעות 'מפעל הכינוס'' .השלוח',
בדומה לקודמו 'השחר' ,היה אם כן במה ספרותית לאומית שעסקה במדעי היהדות.
בכך הוא הרים תרומה מכרעת ליצירתה של חלופה למדעי היהדות ה'מערביים'
כפי שהתפתחו במהלך המאה התשע עשרה.
בחמש השנים שאחד העם ערך את 'השלוח' הייתה הכותרת של כתב העת:
'השלוח — למדע ,לספרות ולעניני החיים' ,ולא במקרה .הדגש בתקופתו בדברי
ההגות ובמדעי היהדות בגרסתם הלאומית היה בהחלט ברור .יוסף קלוזנר (–1875
,)1958שהחליף את אחד העם בתפקיד עורך 'השלוח' מ 1903-ואילך ,שינה מגמה
זו במידת מה .בפתח הכרך האחד עשר הוא הצהיר שהוא מתכוון להעניק מקום
מרכזי יותר לספרות היפה' :אנו רוצים להגדיל את חלק הספרות היפה שבו (בזה,
כמובן ,כלולה גם השירה) ]...[ .אנו חושבים את היצירה הפיוטית לכח רוחני עצום,
שהשפעתו על התפתחות האומה הישראלית צריכה ללכת הלוך וגדול .אחת מן
הטעויות היותר גדולות שטעו חכמינו באשכנז וחוקרינו ופובליציסטינו שברוסיה
היתה — מה שלא הכירו את ערכה הגדול של הספרות היפה והביטו עליה ועל
סופריה כמעט מגבוה'82.
זיפרשטיין ,נביא חמקמק ,עמ' .123–122 8 0
סימון ,אחד העם ,עמ' .149–127אחד העם העיר שגם לּו כתב הרברט ספנסר בכבודו ובעצמו 8 1
מאמר ל'השלוח' עדיין היה הוא (אחד העם) כעורך בוחן את מאמרו בשבע עיניים. 82
יוסף קלוזנר' ,מגמתנו' ,השלוח ,יא (תרס"ג) ,עמ' .6
