Page 83 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 83

‫הציונות כאבולוציה‪ :‬אחד העם ו'חכמת ישראל'  ‪81‬‬

‫אינו מיועד למלומדים בלבד‪ .‬מלומדים בקיאים הכינוהו‪ ,‬אך עשו זאת למען העם‬
‫כולו‪' :‬לא בית מדרש לחכמים אנו מיסדים‪ ,‬שישבו ויפלפלו זה עם זה ויחדשו‬
‫חידושים‪ ,‬בשביל להגדיל תורה או חכמה לשמה‪ :‬כי אם לכלל העם אנו מכוונים‬
‫את לבנו‪ ,‬שימצא הוא במכ"ע (במכתב העת) זה מזון נאות לרוחו ודברים הנחוצים‬

                              ‫לו לדעת‪ ,‬בשביל לגדור פרצותיו ולבנות הריסותיו'‪75.‬‬
‫כיוון ש'השלוח' כיוון אל העם כולו ולא אל קומץ חכמים בלבד פנה העורך‬
‫בדרישה למלומדים כותבי המאמרים ב'השלוח' לכתוב כתיבה פשוטה ונהירה‬
‫המובנת לכל אדם ולא רק לחוג מצומצם של חוקרים‪' :‬חכמנו יואילו נא לעשות‬
‫כמתוקנים שבחבריהם מאומה"ע [מאומות העולם]‪ ,‬החושבים להם לחובה לצאת‬
‫מעת לעת מארבע אמותיהם ולדבר אל העם בשפה ברורה על איזה ענין חשוב‬
‫שיש בו צורך ותועלת לרבים; בעוד שחכמי ישראל על הרוב סגורים ומסוגרים‬
‫בכתלי בית מדרשם‪ ,‬כל אחד מבקש רק לגלות נסתרות במקצוע הפרטי שלו‪ ,‬ואת‬

                                     ‫העם ואת צרכיו לא יזכרו ולא יעלו על לבם'‪76.‬‬
‫בדברי הפתיחה 'תעודת השלוח' מתח אחד העם ביקורת קשה על ההשכלה‬
‫במערב‪ ,‬אשר השתמשה לדעתו בעברית כגשר לעזיבת התרבות היהודית ולא‬
‫כאמצעי לבניית עתיד יהודי לאומי‪ .‬הוא זיהה שתי מגמות בהשכלה היהודית של‬
‫המאה התשע עשרה‪ :‬מדעי היהדות במערב והספרות העברית במזרח‪ .‬במערב כבר‬
‫הלכה ודעכה לה הספרות העברית ונעלם גם השימוש בשפה העברית אפילו בקרב‬
‫חוקרי מדעי היהדות בגרמניה‪ ,‬ואילו במזרח המשיכה הספרות העברית להתקיים‪,‬‬
‫אבל גם שם היא הייתה בסכנת היעלמות אלמלא החלה לצמוח שם התנועה‬
‫הלאומית היהודית‪' :‬ובכן קרוב לוודאי‪ ,‬שהיתה הספרות העברית עתידה להפסק‬
‫מאליה גם במזרח‪ ,‬כמו שנפסקה כבר לפני זה במערב; לולא נולדה בקרבנו בעת‬
‫האחרונה שאיפה חדשה‪ ,‬לתחיה והתקדמות פנימית‪ ,‬אשר נתנה לספרותנו את‬
‫הזכות לחיות ולהתקדם גם היא‪ .‬לא כמלפנים — בתור מעברה לעולם אחר‪ ,‬כי אם‬

                                                  ‫בתור חלק עצמי מעולמנו הפנימי'‪77.‬‬
‫ב'מערב' טען אחד העם‪ ,‬הכתיבה העברית הלכה ונעלמה‪ ,‬וכיוון במיוחד‬
‫למדעי היהדות בגרמניה‪ .‬הספרות המדעית בגרמניה אומנם העמיקה מאוד בחקר‬
‫העבר היהודי‪ ,‬אבל היא שימשה לדעתו מקפצה להתבוללות‪ ,‬ובלשונו‪' :‬מעברה‬
‫לעולם אחר'‪ .‬בניגוד למדעי היהדות במערב‪ ,‬אשר איבדו לדעתו קשר חי אל העבר‬
‫היהודי והביטו בו באדישות מחקרית 'ניטרלית'‪ ,‬הציע אחד העם לחקור את העבר‬
‫היהודי כדי להבין את 'עולמנו הפנימי'‪' .‬השלוח' בא לחשוף את העולם היהודי‬
‫ה'פנימי' הזה בהתפתחותו ההיסטורית כדי לחזק בכך את התחייה הלאומית‬

                                                                             ‫הציונית‪:‬‬

                                                                                  ‫‪ 	75‬שם‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬
                                                                                  ‫‪ 	76‬שם‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
                                                               ‫‪ 	77‬שם‪ ,‬עמ' ‪( 2‬ההדגשה במקור)‪.‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88