Page 115 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 115

‫חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית  ‪113‬‬

‫מתון יותר‪ 64.‬כך או אחרת‪ ,‬ביאליק שאף ליישם את גישתו זו שנים ארוכות ואף‬
‫הצליח להשפיע עמוקות על מלומדים ציונים שפעלו ברוח 'מפעל הכינוס' שלו‬
‫בשנות העשרים והשלושים‪ .‬השפעתו התאפשרה משום שתוכנית הכינוס‪ ,‬כפי‬
‫ששבתי וציינתי עד כה‪ ,‬כוונה בעיקרה אל עולם התוכן של מדעי היהדות‪ ,‬עולם‬
‫שבו הספרות היפה היא חלק קטן ממנה ועיקרה הוא ניתוח מעמיק של התרבות‬

                                            ‫היהודית מנקודת מבט מדעית ולאומית‪.‬‬

                                              ‫'דביר' ו'חכמת ישראל' הציונית‬

‫בזמן מלחמת העולם הראשונה חלה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות התרבותית‬
‫בתנועה הציונית‪ ,‬ואחריה שוב החלו פעילי התרבות העברית לחדש את היצירה‪.‬‬
‫לאחר המלחמה הקים חיים נחמן ביאליק את הוצאת הספרים 'דביר' כהמשך‬
‫להוצאת 'מוריה'‪ 65.‬לאחר הצהרת בלפור ובעקבות גלי העליות השלישית והרביעית‬
‫לארץ‪-‬ישראל החל גם תהליך איטי של מעבר מרכז התרבות העברי מאירופה‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ 66.‬כפי שהראתה זהר שביט‪ ,‬בשנות העשרים של המאה העשרים‬
‫כבר נמנו עשרות הוצאות ספרים עבריות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובהן גם ההוצאות‬
‫הגדולות‪' :‬דביר'‪' ,‬אמנות'‪' ,‬שטיבל' ו'מצפה'‪ .‬הוצאת הספרים 'דביר'‪ ,‬שנהנתה‬
‫ממעמד של הוצאת ספרים לאומית‪ ,‬יסודה בהוצאת הספרים 'מוריה' שהקימה‬
‫ב‪ 1901-‬קבוצת מייסדים מאודסה ובהם ביאליק‪ ,‬רבניצקי‪ ,‬שמחה בן ציון‪ ,‬אחד‬

                                          ‫העם‪ ,‬מאיר דיזינגוף ואלחנן לייב לוינסקי‪.‬‬
‫בשלהי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ב‪ ,1917-‬הוקמה 'מוריה' מחדש באודסה‪.‬‬
‫בשל המהפכה הבולשביקית היא נדדה משם לברלין והייתה להוצאת 'דביר'‪.‬‬
‫בברלין הצטרפו לקבוצת המייסדים גם שמריהו לוין‪ ,‬אליהו פיינשטיין ויצחק‬
‫ניידיץ‪ ,‬שתרמו בנדיבות להונה של ההוצאה‪ .‬בשנת ‪ ,1924‬לאחר שהות בברלין‪,‬‬
‫עברה הוצאת 'דביר' לארץ‪-‬ישראל‪ .‬באותה שנה עלה גם ביאליק לארץ‪ .‬כיוון‬
‫שחלק ניכר מן ההון של 'דביר' נשען על תרומות נאלץ ביאליק בסוף שנות‬
‫העשרים ובראשית שנות השלושים‪ ,‬בהיותו בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לצאת למסעות לגיוס‬
‫כספים באירופה ובארצות הברית אף שחלק מספרי ההוצאה‪ ,‬במיוחד 'ספר האגדה'‬
‫ו'כתבי ביאליק'‪ ,‬הניבו רווח ניכר‪' .‬דביר' הייתה הוצאת הספרים הגדולה ביותר‬

       ‫בארץ‪-‬ישראל בתקופת היישוב והיא נקטה את המדיניות שהתווה ביאליק‪67.‬‬
‫בן ציון דינור‪ ,‬מראשי ההיסטוריונים הציוניים בארץ‪-‬ישראל ולימים שר החינוך‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬העיד על השפעתו הישירה של ביאליק על פועלו ההיסטוריוגרפי‪.‬‬

            ‫ורסס‪ ,‬בין גילוי לכיסוי‪ ,‬עמ' ‪.124–122‬‬  ‫‪	64‬‬
                       ‫אברבך‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.18–1‬‬   ‫‪6	 5‬‬
                                                  ‫‪6	 6‬‬
                ‫שביט‪ ,‬תרבות עברית‪ ,‬עמ' ‪.56-43‬‬     ‫‪6	 7‬‬
‫שביט‪ ,‬התפתחות המו"לות‪ ,‬במיוחד עמ' ‪.251–249‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120