Page 117 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 117
חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית 115
בין 'דביר' ל'מוריה' היה היקף הפעולה' .דביר' הוקמה כהוצאה לאור לאומית
שנועדה לשרת את הציבור הארץ-ישראלי דובר העברית והיקף פעולתה היה
רחב בהרבה מזה של 'מוריה' .מדיניות הפרסום שלה מלמדת על הדגשת הממד
המדעי ועל הקדשתה לפרסום ספרות הקשורה ל'חכמת ישראל' :ספרות היסטורית,
מקראית ,תלמודית ,אגדית וכדומה .זאת ועוד ,בתקופה שבה התבססה הוצאת
'דביר' בברלין ,מעט לפני העלייה לארץ-ישראל ,יסד ביאליק את כתב העת המדעי
'דביר' .מן הדיווח על 'מוריה' ועל 'דביר' הוא מצא לנכון לתאר בין השאר כיצד
סייע כתב העת 'דביר' להגשמת חזונו הכולל:
כדאי להעיר ,כי ישיבתו של ה'דביר' בברלין לא עברה אף על היהדות
הגרמנית בלי כל השפעה .הזרם העברי אשר פרץ פתאום אל תוך חללו
הריק והשומם של העולם היהודי בברלין — היה איתן ורותח למדי עד כדי
לעורר 'נרדמים' ולהכותם בתמהון .הטובים שבבאי-כוח היהדות הגרמנית,
והם 'שבלים בודדות' ,אף הם הרהרו בתשובה ,ומהם גם נתנו ידם ל'דביר'
ועבדו במחיצתו .כן ,למשל ,נערך המאסף המדעי של ה'דביר' — שיצאו
ממנו שני כרכים — על ידי שלשה מלומדים מפורסמים בברלין ,שעברו
עליהם רוב שנותיהם בעבודה מדעית בשפות נכריות .כיוצא בזה ניסה אחד
מראשי עדת ישראל בברלין ,חבר בוועד המפקח על מוסד מדעי חשוב,
לקשור קשרי עבודה משותפת עם המאסף ה'דביר' ,על מנת שכל עבודת
המוסד ההוא ,שהתנהלה כנהוג באשכנזית ,תיעשה מעתה בעברית74.
נמצא שביאליק האמין שכתב העת 'דביר' ,בעריכתם המדעית של אלבוגן ,אפשטיין
וטורטשינר ,תרם בפועל להגשמת חזונו ליצור את הגרסה הציונית הלאומית של
מדעי היהדות בעברית .הוא ציין את שיתוף הפעולה בין חוקרי מדעי היהדות
ב'מערב' לבין הספרות ו'חכמת ישראל' ב'מזרח' ,אשר מפעולתם המשותפת עתידה
לצמוח התודעה הלאומית המדעית של העבר היהודי .מבט בדברי הפתיחה של
עורכי 'דביר' ,שאליהם צורף גם 'מכתבו' של ביאליק ,מלמד בבירור על הגישה
הציונית של כתב העת המדעי הזה ועל הקריאה המפורשת שעלתה ממנו לשלב
את מדעי היהדות במפעל התחייה הלאומי .עורכי כתב העת יצרו זיקה ברורה בין
המאסף 'דביר' לבין הניסיונות הקודמים לייסד כתבי עת למדעי היהדות:
הנה גמלו מאה שנה מיום שהוציא צונץ מכתב העת שלו (Zeitschrift
)fur die Wissenschaft des Judentumsשלא הוציא את שנתו .מאז נעשו
נסיונות רבים בהוצאת מאספי עתים לחכמת ישראל ,אבל רק מקצתם
הצליחו והאריכו ימים .פחות מכולם שחקה השעה למאספים לחכמת
ישראל — בעברית .ואפילו אלה שהקציעו מקום גם לספרות היפה
74שם ,עמ' .350
