Page 116 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 116
114פרק שלישי
בתקופה שבה שהה באודסה בשנת 1920התקרב דינור אל ביאליק ואל רבניצקי,
יחדיו הם חיברו תוכניות שונות שעסקו במדעי היהדות ,מתוכנית להקמת
'אוניברסיטה עממית' באודסה ועד למפעלים ביבליוגרפיים והוצאות לאור של
ספרים עבריים:
ביאליק היה מרבה בימים ההם להפליג בשבחה של 'חכמת ישראל' .שני
מפעלי תרבות לאומיים ,היה אומר ביאליק ,יצרה היהדות במאה התשע
עשרה :את הספרות החדשה במזרח ואת 'חכמת ישראל' במערב .והחשובה
שבהן היא 'חכמת ישראל' .אלא שלא זכינו וחכמי ישראל העבירו את עמם
מנחלת אבותיו .הוא היה מדמה את הפרת הברית שבין 'חכמת ישראל' ובין
הלשון העברית ,כ'מעשה העגל' ,שגרם לשכינה שתסתלק מישראל וליהדות
המערב שנטלה כל לחות של חיים יהודיים .הדבר הראשון שעלינו אפוא
לעשות הוא להעביר את 'חכמת ישראל' לנחלת-ישראל .לשם כך תוכנו
תכניות על תרגומים לעברית ממיטב הספרות הזאת68.
לאחר מלחמת העולם הראשונה פעל ביאליק לגיבושה של 'חכמת ישראל'
בגרסה ציונית ,יחד עם דינור הוא תכנן תוכנית מפורטת וכינה אותה 'אוצר מדעי
היהדות' .מגמתה הכללית הייתה להסב את מדעי היהדות מן הגרסה המערבית
הגרמנית אל הגרסה הציונית הלאומית ודינור תיאר אותה לפרטיה בזיכרונותיו מן
התקופה .התוכנית לא יצאה אל הפועל בגלל צוק העיתים בימים שלאחר המהפכה
הקומוניסטית ברוסיה 69.כך יש להבין את פועלו של דינור בעורכו את אוסף
המקורות ההיסטוריים בשנות העשרים בספרו 'ישראל בגולה' ,ספר רב כרכים זה
נעשה ברוח מפעל הכינוס של ביאליק ומתוך שיג ושיח עמו70.
בהגותו את 'מפעל הכינוס' שאף ביאליק לגשר על הפער שבין המחקר האקדמי
לבין התודעה הלאומית הציבורית .המסורת המדעית הגרמנית שלטה באוניברסיטה
העברית בראשיתה ולפיכך 'מפעל הכינוס' ,שהיו בו יסודות פופולריים ,לא
זכה להגשמה מלאה בין כותלי האוניברסיטה 71,כפי שקיווה ביאליק ,אך גישתו
העקרונית בהחלט השפיעה על חלק ניכר מן הפרופסורים באוניברסיטה72.
לצורך מפעל הכינוס גייס ביאליק את הוצאות הספרים שבראשן עמד' ,מוריה'
ו'דביר' .ב ,1926-כשנתיים לאחר המעבר מברלין לתל אביב ,תיאר ביאליק
בפרוטרוט את פעולתן ואת מטרותיהן של הוצאות הספרים הללו 73.עיקר ההבחנה
דינבורג ,תוכניות ביאליק ,עמ' י–כו ,הציטוט מעמ' יח ,וכן בספרו האוטוביוגרפי :דינור, 6 8
מלחמה ומהפכה ,עמ' .477–442
6 9
דינבורג ,תוכניות ביאליק ,עמ' יט–כא. 70
ריין ,דינור ,עמ' .177–163 7 1
72
ברטל ,קוזק ובדווי ,עמ' .108–107 7 3
שם ,עמ' .107
ביאליק ,על דביר ,עמ' .352–344
