Page 111 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 111
חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית 109
ביאליק סבר שמדעי היהדות בגרמניה סירסו את רגש האחדות היהודית ,את
תקוות הגאולה ,והכינו בפועל את העם היהודי לטמיעה .חריפות לשונו מזכירה
את ניסוחיו הבוטים של סמולנסקין באשר למדעי היהדות בגרמניה בשנות
השבעים של המאה התשע עשרה .פועלם של מלומדים יהודים בגרמניה הוליך
לדעתו להתבוללות ולטמיעה' :וחכמת ישראל עצמה ,זו שקבעה את הלשון הנכריה
בבית-מדרש שלנו? "אליה" זו — סלון ממאיר בה! נשמת ישראל החריפה ובעלת
העוקצין ,שנתישבה בדוחק ישיבת קבע בקלפה של לשון נכריה — נעשתה חלקה
ונוחה לרדת לתוך בית-הבליעה הרחב של העמים .רוח ישראל הוכשר בינתים
לטמיעה גמורה' 54.דהיינו מדעי היהדות ,שנטשו את השפה העברית מתוך
אידיאולוגיה משתלבת ,אסימילטורית ,הכינו את העם היהודי לטמיעה בעמים .עם
זאת ,למרות ביקורתו החריפה ,קרא ביאליק לאיחוד כוחות ולשיתוף פעולה בין
מדעי היהדות במערב לבין הספרות העברית במזרח.
מן הדברים הללו עולה בבירור שליבו של ביאליק נטה אל פועלם של יהודי
'המזרח' ,ששמרו על נאמנות אתנית לעם היהודי ולשפה העברית ,ולעומת זאת
הוא סלד מגישתם האוניברסליסטית של חכמי ה'מערב' .למרות הביטויים החריפים
שנקט הוא הכיר ,כמו אחד העם לפניו במאמרו 'עבר ועתיד' ,בחשיבותה של
המתודולוגיה המדעית בחקר העבר היהודי .לפי ביאליק אומנם כוונותיהם של
חכמי ישראל בגרמניה לא היו רצויות ,אבל מעשיהם הועילו עד מאוד למפעל
התחייה משום שהם תרמו לחשיפת העבר היהודי 55.משום כך הוא הציע לשלב
בין הכוחות :הספרות העברית ב'מזרח' עם מדעי היהדות ב'מערב' ,שניהם יפעלו
יחדיו להגשמת מפעל הכינוס הלאומי של הספרות העברית:
האם לא הגיעה עדיין השעה שתתאחד 'חכמת ישראל' עם שפת ישראל
לשם תחיתן הגמורה של עצמן ושל רוח ישראל? [ ]...בטוח אני שהגיעה.
הזווג יהא נוח לשני הצדדים' .חכמת ישראל' תשתחרר מכל אותם היסודות,
הזרים לחכמה גמורה :מן הנטיה האפולוגטית ,מן ההשתדלות התמידית
'להגן ולהציל' או 'להראות את העמים' ,מן ההסתכלות לצדדים ,והעיקר —
מגרירת עצמות של ה'עבר' ,מן היבושת הסריסית ,מחוסר הדם ומהעדר
הכח .בהתחברה אל הלשון העברית — תחובר שוב אל החיים .אל האומה
כולה ואל צרכיה הממשיים בהוה ואל משאת נפשה לעתיד ,והיתה גם היא
לדבר מן החי .כאן ,ולא במקום אחר ,תמצא את חרותה הגמורה ואת שווי-
זכויותיה .כלום יש לחכמה שווי-זכויות אחר ועליון מן היצירה החפשית
בלשונה הטבעית?56
54שם ,עמ' .426
55ראו אחד העם' ,עבר ועתיד' ,הנ"ל ,כל כתבי ,עמ' פב.
5 6ביאליק' ,הספר העברי' (לעיל ,הערה ,)43עמ' .426
