Page 112 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 112
110פרק שלישי
יותר מכל מלומד ציוני לפניו הדגיש ביאליק את מרכזיותה של השפה העברית
בחיי העם היהודי בכלל ובמפעל הכינוס בפרט .לכן גם בהרצאתו זו הוא נדרש
לטפל בהרחבה בסוגיית השפה שבה ייעשה מפעל הכינוס ,שהרי הייתה קיימת
ספרות יהודית נרחבת שנכתבה בשפות שונות ולא בעברית .ביאליק קרא להשיב
את ספרות המופת היהודית שנכתבה במקורה בלשונות זרות אל העם היהודי
ואל השפה העברית' :כל הטוב והמיטב של יצירות העברים בלשונות נכריות —
גאולה תהיה להן! אין ספק כי עקירת הלשון העברית מן הפה הוא אחד מפשעינו
הלאומיים הגדולים ביותר ,ואם יש לו מקצת תקנה אין זה אלא ב"גלגול"' 57.דהיינו
ספרות יהודית קלסית שאינה כתובה עברית תתורגם בקפדנות מדעית במפעל
הכינוס.
השימוש של ביאליק בלשון סוד קבלית ,כמו 'העלאת ניצוצות' ,הקנו למפעל
הכינוס ממד נסתר ועמוק יותר משהיה לו אילו היה מפעל חילוני טכני .ביאליק
שאף לקשור למפעלו הספרותי ממדים של גאולה' :מכמורת גדולה ורחבה נפרוש
על פני כל ים הספרות האנושית ונעלה משם את כל הניצוצות של יצירת הרוח
העברי .היום ההוא יהי גדול מאד ,יום גאולה ופדות לנפש הישראלית ,השבה אל
מקורה ואל נחלתה ואל צרור חייה' 58.ביאליק ,כפי שנראה בבירור בדברים הללו,
הוסיף על גישת קודמיו — סמולנסקין ואחד העם — את ממד הקדושה .הראשונים
השתמשו במונח 'רוח האומה' ,שאותו אפשר היה לזהות עם ההגות הלאומית
האירופית בת זמנם ,אבל ביאליק הוסיף את המונח 'קודש' לרוח האומה .למשל,
כאשר הוא דן בכינוס ובתרגום אוצרות הרוח היהודים מלשונות זרות ,הוא קבע
שבמפעל זה יכונסו יצירות של מחברים עברים 'ובלבד שיהיו בהם סימנים גמורים
מ"רוח הקדש" של האומה' 59.כפי שראינו לעיל אין זה המקום היחיד שבו ניסה
ביאליק לשוות למפעל הכינוס ממד של קדושה ,ללמדנו שהלאומיות שהוא ניסה
לעצב לא הייתה תחליף חילוני כפשוטו לדת היהודית .היא הייתה אמורה להיות
התפתחות אורגנית שלה.
שאיפתו של ביאליק לדלות מן העבר היהודי את הערכים שיכלו לשרת את 'דור
התחייה' נתקלה בהתנגדות מצד בעלי הגישה המהפכנית ,שוללי המסורת היהודית
הגלותית .ככלל בעלי הביקורת התנגדו לגישה ההתפתחותית ושאפו ליצור ציונות
מהפכנית ברוחו של ברדיצ'בסקי .במהלך הוועידה לשפה ולתרבות עברית בווינה
( )1913נשאו דברים דוד פרישמן וביאליק ,ועמדותיהם השונות התבררו בוויכוח
שהתפתח אחריה .פרישמן דיבר על הצורך בחיזוק הסופרים והספרות העברית בת
הזמן ואילו ביאליק דן בתוכנית הכינוס של הספר העברי .רוב באי הוועידה תמכו
בעמדתו של ביאליק אך ההתנגדות לרעיון הכינוס באה לידי ביטוי בקרב סופרים
57שם ,עמ' .422
58שם.
59שם ,עמ' .423
