Page 124 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 124

‫‪  122‬פרק שלישי‬

‫המושגים הלאומי שסמולנסקין התחיל בה בשליש האחרון של המאה התשע‬
‫עשרה‪ ,‬והמשיכו אחריו ליליינבלום ואחד העם‪ ,‬נעשתה אצל ביאליק בתקווה‬
‫שהאוניברסיטה העברית תגשים בפועל‪ ,‬באמצעות פיתוחם של מדעי היהדות‪ ,‬את‬
‫כינוסה של התרבות העברית‪ .‬ביאליק חיבר בין המושג 'תורה' המאחד את עם‬
‫ישראל בתפוצותיו לבין אופיו של החינוך היהודי‪ ,‬שהיה מאז ומעולם בבת עינו של‬
‫העם‪ .‬נאמן לגישה ההתפתחותית‪ ,‬כתלמידו של אחד העם‪ ,‬קבע ביאליק‪' :‬בהכרתה‬
‫של האומה תפס בינתים המושג "תרבות" במשמעו המקיף והאנושי את מקומו של‬
‫המושג התיאולוגי "תורה"‪ .‬באנו לידי הכרה‪ ,‬כי כל עם שהוא רוצה בקיום‪ ,‬שאין‬
‫בו בושה וכלימה‪ ,‬מחויב ליצור תרבות‪ ,‬לא להשתמש בה בלבד‪ ,‬אלא ליצור אותה‪,‬‬

                  ‫ליצור ממש בידי עצמו‪ ,‬בכלים ובחומר משלו ובחותמת משלו'‪88.‬‬
‫ביאליק‪ ,‬כמו קודמיו בקרב המנהיגים התרבותיים בציונות‪ ,‬האמין בהתפתחות‬
‫תרבותית של העם היהודי מן המסורת הדתית הקדם‪-‬מודרנית אל התחייה‬
‫הלאומית‪ ,‬ומן הגלות אל ארץ‪-‬ישראל‪ .‬נאמן לגישה ההתפתחותית הוא סיפר‬
‫בנאומו בטקס פתיחתה של האוניברסיטה העברית את האגדה כי בימות הגאולה‬
‫עתידים כל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבגולה להיעקר ולעלות לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫הוא הבחין בין בתי המדרש של הגלות לבין האוניברסיטה העברית אבל אמר‪:‬‬
‫'רבותי‪ ,‬בתוך תלי החרבות של הבתים הקדושים ההם עוד יש הרבה אבנים‬
‫שלמות‪ ,‬אבני גזית‪ ,‬שיכולות לשמש אבני שתיה ואבני יסוד לבניננו החדש‪ .‬אל‬
‫נא ימאסו הבונים באבנים האלה‪ .‬בשעה קדושה זו הייתי מתפלל תפלה קצרה‪ :‬מי‬
‫יתן ולא תשכחנה האבנים האלה!'‪ 89.‬ביאליק שב והדגיש עד כמה חשובה הדרך‬
‫לביסוס תקומתה הלאומית של היהדות על בסיסו של העבר כחלק התפתחותי מן‬
‫המסורת היהודית האתנית תרבותית ולא כבריה חדשה המנותקת ממסורת הדורות‪.‬‬
‫משום כך הוקדש חלק מרכזי בפעילותו הציבורית בארץ‪-‬ישראל למפעל הכינוס‬
‫של הספרות העברית ולפעילות תרבותית המגשרת בין התודעה העממית ובין‬
‫מדעי היהדות‪ .‬השפה העברית‪ ,‬האחווה הלאומית וארץ‪-‬ישראל עמדו במרכז עולמו‬

                                       ‫של ביאליק כמנהיג תרבותי בתקופת היישוב‪.‬‬

                                                                        ‫סיכום‬

‫בפרק הזה נוכחנו לדעת כיצד אישים בעלי תודעה תרבותית עמוקה ובראשם‬
‫ביאליק פעלו במרץ מתחילת המאה העשרים ועד לשנות העשרים והשלושים‬
‫בה למען ביסוסה של תודעת עבר לאומית ציונית‪ .‬אנשי הזרם התרבותי בציונות‬
‫שאפו להחליף את האידיאולוגיה האמנציפציונית של מדעי היהדות בגרמניה‬
‫באידיאולוגיה לאומית‪ ,‬אך הם לא דחו את המתודולוגיה המדעית הביקורתית‬

                                                                                 ‫‪ 8	 8‬שם‪ ,‬עמ' נב‪.‬‬
                                                                                 ‫‪ 8	 9‬שם‪ ,‬עמ' נג‪.‬‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129