Page 125 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 125
חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית 123
כשלעצמה .תודעת העבר שהם שאפו להטמיע בכל רמות החינוך היהודי נועדה
לשרת את העם היהודי ולחזק את יסוד האחווה הלאומית למען ההווה ולמען
העתיד .בעלי גישה זו שאפו להתוות דרך ביניים לאומית בין השקפת העולם
האורתודוקסית לבין ההשקפה האוניברסליסטית.
דיון מעמיק במשנתם של אנשי הזרם התרבותי בציונות מסייע להבין נכונה את
הלאומיות היהודית כחלק ממעגל תרבותי היסטורי ,מודרני וקדם-מודרני כאחד.
הפעילות התרבותית בתנועה הציונית לא התבצעה באופן אינסטרומנטלי בדרך
של 'המצאת מסורת' אלא בפרשנות מחודשת של מורשת העבר הקדם-מודרנית.
ללא בסיס איתן של מורשת אתנית דתית קיימת לא יכול פרויקט התחייה של
התרבות העברית להצליח במסגרת התנועה הלאומית היהודית 90.מקרה המבחן
של הציונות מלמד שהמעבר מן החברה היהודית המסורתית אל הלאומיות
המודרנית לא ניתק מעולם ממורשת הדורות ומהיבטיה המסורתיים גם אם לעיתים
היה עטוף במעטה של לאומיות חילונית מובהקת .מן הדוגמאות הרבות שנבחנו
בשלושת הפרקים הראשונים של הספר עולה שהאישים שנדונו כאן פעלו מתוך
הכרה בייחודו התרבותי וההיסטורי של העם היהודי .השימוש במדעי היהדות או
ב'חכמת ישראל' לחיזוק התודעה הלאומית לא נעשה בדרך אינסטרומנטלית בלבד
אלא מתוך הכרה ומתוך שכנוע פנימי עמוק שהלאומיות היהודית אכן מביאה לידי
ביטוי אמיתי את תקוות העבר ואת שאיפות העתיד של העם היהודי .זאת ועוד ,על
אף המחלוקת בין בעלי הגישה ההתפתחותית לבין בעלי הגישה המהפכנית ,חשוב
להעיר שגם בעלי הגישה הרדיקלית בציונות לא שללו את עצם הקיום האתני
הקדם-מודרני של העם היהודי.
לסיכום שלושת הפרקים אשר יוחדו ליצירתה של תודעת העבר הציונית אפשר
לומר שכבר פרץ סמולנסקין הרבה להשתמש ב'תורה' כמושג המציין את הבסיס
הלאומי המאחד את העם היהודי ומייחד אותו כ'עם הרוח' .סמולנסקין העמיד
את היהדות על שני עיקרים :האחווה והציפייה לגאולה .הוא התמיד במאבקו
נגד המגמה האוניברסליסטית של אנשי מדעי היהדות והשכלת ברלין והניח
יסוד ליצירתה של היסטוריוגרפיה לאומית .אחד העם הניח יסודות תיאורטיים
להבנת ההיסטוריה היהודית כהיסטוריה אחדותית ואורגנית .הוא שילב את ההגות
היהודית ,זו הקלסית וזו המודרנית ,עם הפוזיטיביזם ההיסטורי ועם הפילוסופיה
האבולוציונית של הרברט ספנסר .מפעלי התרבות שנקשרו בפעילותו ודמות
הנביא והמורה שייחסה לו סביבתו במרכזה של הרפובליקה הספרותית העברית
בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים הקנו לגישתו ההתפתחותית
השפעה רבה על תודעת העבר הציונית .ביאליק המשיך את הגישה הזאת והוסיף
עליה את ממד הקדושה שבלאומיות היהודית .לכלל פעילותו התרבותית ב'ספר
האגדה' ,ב'מפעל הכינוס של הספר העברי' ,בהופעותיו הציבוריות במסגרת 'עונג
9 0בעניין זה ראו סמית ,עמים נבחרים ,עמ' .122–121
