Page 19 - Hazofen

‫הצופן ‪18‬‬

‫שיח בזמן‪ :‬על מודולריות‪,‬‬
‫גמישות מחשבתית ושהייה‬
‫מקדמת בחינוך הבלתי פורמלי‬

‫במאמרה "הפדגוגיה של החינוך הבלתי‬ ‫ד"ר מאיה לבנון‬
‫פורמלי" מתארת דיאנה סילברמן קלר את‬
‫הלמידה מרחוק ערערה את תפיסת‬
‫תהליכי ההוראה והלמידה במפגש החינוכי‬ ‫המקום "הראוי ללמידה"‪ .‬אך מה לגבי‬
‫הבלתי פורמלי‪ ,‬תוך התמקדות בדיון‬ ‫תפיסת הזמן? מהו זמן ראוי ללמידה?‬
‫הקבוצתי‪ ,‬אותו היא מתארת כתהליך שיש‬ ‫הורגלנו לחשוב במושגים של ‪ 45‬או ‪90‬‬
‫לו התחלה‪ ,‬אותה היא מכנה "מתג" המדליק‬ ‫דקות שאינן ניתנות לערעור וככאלה הן‬
‫את התהליך הקרוי שיחה‪ .‬זמן המשכיותו‬ ‫גוררות תגובות פאבליוניאניות מצד‬
‫של התהליך אינו ידוע מראש‪ ,‬שכן הוא תלוי‬ ‫הלומדים‪ :‬שמחה עקב שחרור מוקדם‪,‬‬
‫במספר משתנים‪ ,‬כאשר המטרה היא‬ ‫כעס עקב עיכוב ביציאה‪ ,‬ולעיתים להיפך‪:‬‬
‫כעס קפיטליסטי על שחרור מוקדם‪ ,‬שלא‬
‫בהכרח קידום הלמידה‬ ‫לומר למידה אסינכרונית‪ ,‬המבטלת את‬
‫תפיסת הזמן המוגדר מראש‪ .‬אך האם‬
‫בתמונה‪ :‬ד"ר מאיה לבנון‬ ‫מסגרות הזמן הללו‪ ,‬שנקבעו עקב סיבות‬
‫היסטוריות שלהן וללמידה אין דבר‬
‫המשמעותית עבור הפרט והקבוצה‪.‬‬
‫סילברמן‪-‬קלר מתארת מצבים בהם השיחה‬ ‫במשותף‪ ,‬הכרחיות?‬
‫עצמה עשויה להתפרס לאורך משך‬
‫ההתכנסות כפי שהוגדר מראש‪ ,‬אך יכולה‬ ‫בצופן הבלתי פורמלי אנו פוגשים את רעיון‬
‫להיות קצרה בהרבה‪ ,‬ועל כן מפתיעה‪,‬‬ ‫המודולריות‪ .‬כמו ארגז קוביות אנו‬
‫כאשר להפתעה זו יכולות להיות השלכות‬ ‫מקבלים הרשאה לבנות ולהרכיב את‬
‫המהלך החינוכי כפי שאנו – לומדים‬
‫מגוונות על חוויית המשתתפים‪.‬‬ ‫ומלמדים כאחד – מוצאים לנכון‪ .‬המטרה‬
‫המרכזית במודולריות היא להתאים את‬
‫הלמידה למטרות ולצרכים‪ ,‬ואלה כידוע‪,‬‬
‫בניגוד ל"זמן‪-‬שעון" משתנים מאדם לאדם‬
‫וממפגש למפגש‪ .‬במהלך הזה כהנא‬
‫מזמין אותנו לחשוב על מפגש חינוכי‬
‫כאוסף יחידות המבקשות מסגרות זמן‬
‫שונות‪ .‬המודולריות במובן הזה מזמינה‬

‫אותנו לחשיבה גמישה‪.‬‬