Page 146 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 146

‫‪Pg: 146 - 5-Back 21-06-20‬‬

‫ד־עשרחא קרפ‬                             ‫‪1	 46‬‬

‫מי שנתן תוקף לרעיונותיו של ברנאיס היה וולטר ליפמן‪ ,‬הוגה דעות‬
‫ועיתונאי אמריקאי‪ ,‬שטען כי הציבור אינו מסוגל לעכל רעיונות מורכבים‪,‬‬
‫וכי לסמוך על ההמון שיחשוב באופן רציונלי הוא דבר הרה אסון‪ .‬לא מעט‬
‫פוליטיקאים ואנשי עסקים בנו את האסטרטגיה שלהם על יסוד ההשקפה‬
‫הזו‪ ,‬וברנאיס גויס שוב‪ .‬הפעם בתקופת האימה של המלחמה הקרה‪ ,‬תקופה‬
‫שבה הפחד מפני מלחמה גרעינית ומפני הקומוניזם שטף את ארצות הברית‪.‬‬
‫ברנאיס נקרא לרתום את שירותיו להרגעת הציבור‪ ,‬אלא שבמקרה זה הוא‬
‫סבר שהאסטרטגיה הנכונה היא לתעל את הפחד לטובת המשטר‪ .‬במקום‬
‫לנסות להרגיע את הפחד מהקומוניזם‪ ,‬הוא סבר שיש לעודד את הפחד כך‬
‫שישמש כנשק במלחמה הקרה‪ .‬הוא גייס את הדחפים הלא מודעים של‬
‫ההמון על מנת לייצר פחד מוגבר וכך לגרום לליכוד ההמון‪ .‬פחד הוא‬
‫המניע העוצמתי ביותר והוא שאפשר למנהיגים לשלוט בתודעה הציבורית‬
‫ביעילות לכל אורך ההיסטוריה האנושית‪ .‬יצירת "דמון" חיצוני הוא מכשיר‬
‫שליטה יעיל בשירות השלטון משום ששימת הלב של הציבור מוסטת כלפי‬
‫חוץ ובכך מפחיתה את הביקורת וההתנגדות כלפי פנים — כלפי השלטון‪.‬‬
‫לזאת קרא ברנאיס "הנדסת ההסכמה" ("‪.)"Engeneering Consent‬‬
‫הסיבות העמוקות לרכישת מוצר או להצבעה למועמד מסוים בבחירות‬
‫הן מוטיבציות ודחפים לא מודעים‪ .‬לכן‪ ,‬אין טעם לשאול ישירות צרכנים‬
‫למה אתם קונים מוצר מסוים‪ .‬הדרך למכור מוצרים ורעיונות היא להבין את‬
‫מבנה האישיות של האדם‪ ,‬את הפחדים והיצרים החבויים שבו — האם יש‬
‫לו צורך לשלוט או להיות נשלט‪ ,‬האם הוא דוגל בערכי משפחה ומסורת‪,‬‬
‫ומהם היצרים המיניים שלו‪ .‬רק אז ניתן להבין מהי הדרך היעילה ביותר‬
‫לפנות אליו וכיצד "לתפור" את המסר‪ .‬סיפור קיימברידג׳ אנליטיקה מדגים‬

                                                           ‫זאת היטב‪.‬‬

                                        ‫נקודות מרכזיות בפרק‬
‫	 •לשפע שנוצר בשנות העשרים של המאה שעברה נדרש פיתוח שיטות‬
‫שיווק חדשניות כדי לחנך את הצרכן שצריכה אינה התנהגות מחושבת‬

‫ופונקציונלית‪ ,‬כי אם דרך חיים‪ ,‬דרך למימוש עצמי‪ ,‬דרך להגשמת‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151