Page 191 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 191
Pg: 191 - 6-Back 21-06-20
םישנאל רניקס תובית םה ידיםינו םירומיה תונוכ מ 191
סיפוק גורם לנו לשחק שוב ושוב .כפי שראינו ,המשיכה שלנו לסוג פעולות זה
מיוחסת למוליך העצבי דופמין שתפקידו לסייע לנו בזיהוי תבניות ודפוסים.
עניינה של המערכת הזאת הוא בציפייה .תאי הדופמין יוצרים ,באופן מתמיד,
דפוסי פעולה המבוססים על ניסיון העבר .לאחר כמה פעולות חזרתיות שבהן
התינוק שומע את אמו פוסעת במסדרון במהירות לשמע בכיו ,הוא מפנים
דפוס שעל פיו בכי נענה בתגמול חיובי (אמא) ורמות הדופמין במוחו יעלו
למשמע הצעדים עוד לפני הגעת אמו .בכל פעם שתאי הדופמין טועים בניבוי
(אמא לא מגיעה) שולח המוח אות חשמל ייחודי הנקרא "פוטנציאל חשמלי"
בתגובה לטעות בניבוי .תפקידם של תאים אלה הוא לנבא אירועים עתידיים.
הם רוצים לדעת בכל עת אילו פעולות מבשרות את בואו של התגמול .תאי
הדופמין אינם מבחינים בין העולם האמיתי לזה הווירטואלי .מכונות מזל
ומשחקי סמארטפון הם תבניות שנדרש לנבא ולזהות .בשעה שאנו משחקים
במכונת מזל או בקנדי קראש ,תאי המוח שלנו מתאמצים לפענח את דפוסי
פעולתה של המכונה .הם רוצים להבין את המשחק ,לפצח את סוד ההצלחה,
לגלות את התנאים המנבאים תגמול מיידי.
אף שתאי הדופמין מגיבים כאשר הם מזהים תבנית מוכרת ,הם מתרגשים
ביתר שאת מתגמולים בלתי צפויים (פי שלושה או ארבעה; והמינון נמדד
על פי עוצמת הירי הדופמינרגי) .במילים אחרות ,התגמול מענג יותר ככל
שהוא מפתיע יותר .פרץ הדופמין ,שנועד להפנות את שימת לבו של המוח
לגירויים חדשים ,הוא בעל חשיבות להישרדות .תגובתנו לדבר מה לא צפוי
מושתתת היטב באבולוציה שלנו .כפי שהדגים סקינר ,קבלת סכומי כסף
באקראי תגרום לנו לחזור על התנהגותנו באופן כפייתי יותר מאשר קבלת
סכומי כסף צפויים .הגם שתאי הדופמין העוסקים בניבוי מנסים להבין את
דפוס התגמולים במשחק ,הם נידונים להיות מופתעים פעם אחר פעם .תאי
הדופמין עוסקים ,למעשה ,בהישרדות ועל מנת להתנהל ביעילות בעולם יש
לזהות את התבניות הקיימות .בנקודה זו אמורים תאי הדופמין להרים ידיים
— מכונות מזל ומשחקים הם בזבוז מוחלט של אנרגיה דופמינרגית ,אך
במקום לאבד עניין בתגמולים האקראיים ,תאי הדופמין מתמכרים אליהם.
כשאנו מקבלים את התגמול ,אנו חווים פרץ דופמין מענג דווקא משום שהוא
