Page 107 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 107

‫הבעש"ט טצק‬  ‫ביאור דרך קצרה‬                 ‫אגרות‬                                     ‫הבעש"ט‬  ‫ביאור דרך קצרה‬                     ‫רי אגרות‬

‫הזרע‪ ,‬ומוציא הפירות‪ ,‬כך הצדיק בעולם הזה‪ ,‬ממשיך הניצוצות שמשורש נשמתו בס"ד‬            ‫עליו‪ ,‬והראה לי באיזה עולמות הייתי עכשיו‪ ,‬והיה שמות אהי"ה וצרופי אהי"ה וגומר‪ .‬ואז‬
‫שבעולם‪ ,‬ומעלה אותן הניצוצות לבורא יתברך שמו‪ .‬וכל אחד צריך להתנהג על פי‬                                                             ‫התחזקתי בלבי למתקן בשרשן כידוע לי‪.‬‬
‫מדרגתו‪ ,‬מה שאין כן התופס מדרגה של חבירו‪ ,‬זה וזה לא נתקיימה בידו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬
‫הרבה עשו כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידם‪ ,‬רצונו לומר‪ :‬שלא היו בבחינה זו‪,‬‬           ‫ודע ענין רומח‪ ,‬שכל המלחמות בעולם‪ ,‬כל המ"ז שבאדם‪ ,‬מחמת שהמלכות אינה‬
‫ולכן לא עלתה בידם‪ .‬ודע שיש ג' בחינות בסדר עבודת ה' יתברך‪ .‬א'‪ :‬שיעלה גם הקטנות‬        ‫ביחוד עם דודה‪ .‬וכאשר יתן האדם דעת לזה‪ ,‬אז יראה ורעד יבוא בו‪ ,‬ונעשה יחוד יראה‬
‫בימי הגדלות‪ .‬וזה ביאור פירוש‪ :‬אחור וקדם צרתני‪ .‬בחינה ב'‪ :‬אם חושש שמא לא יזכה‬
                                                                                                                                             ‫ונורא‪ ,‬ויתפרדו כל פועלי און‪.‬‬
            ‫דרך קצרה‬                                                                 ‫העוסק בתורה לשמה‪ ,‬פירוש‪ :‬לשם ה'‪ ,‬זוכה לדברים הרבה‪ .‬פירוש‪ :‬ממילא נתרבה‬
                                                                                     ‫אליו הדיבור בחכמת התורה‪ .‬כי כשאדם מדבר דיבור טוב‪ ,‬הדיבור הוא החיות של האדם‪,‬‬
‫ולא עסקו במלאכה‪ ,‬ולא הצליחו]‪ ,‬רצונו לומר‪:‬‬  ‫שיש בארץ לתוך הזרע‪[ ,‬כי כח הצמיחה בא‬      ‫והחיות הוא ממנו יתברך‪ ,‬אז הדבר סלקא לעילא‪ ,‬ומתעורר הדיבור העליון‪ ,‬ומשפיע עליו‬
‫[שחז"ל לא באו לשלול דרכו של רשב"י‪ ,‬אלא‬     ‫מכלל האדמה]‪ ,‬ומוציא הפירות‪ ,‬כך הצדיק‬
‫הסיבה שלא עלתה בידם הוא מפני] שלא‬          ‫[כאן בא להוסיף לדבר בגדולתו של הצדיק‬                                     ‫יותר חיות מלמעלה‪ .‬עוד ענין לשמה‪ :‬לשם האות עצמו‪.‬‬
‫היו בבחינה זו‪[ .‬שכל אחד צריך להתקדם‬        ‫שיודע לדמות צורה ליוצרה‪ ,‬ולהתחסד עם‬
‫ממדרגה א' למדרגה ב'‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬ולא לדלג‬    ‫קונו – יש בכוחו להצמיח עץ‪ ,‬ולהוציא ממנו‬           ‫דרך קצרה‬
‫כמה מדרגות‪ .‬ואלה לא נהגו בכלל זה אלא‬       ‫פירות חדשים] בעולם הזה‪ .‬ממשיך הניצוצות‬
‫הקדימו הרבה בזה שכבר עשו כרשב"י‪ ,‬ולכן‬      ‫שמשורש נשמתו‪[ ,‬כי יש פ"ר ניצוצות וש"ך‬     ‫המלחמות בעולם [שבעיקרן] כל המחשבה‬          ‫בכלל בנסיעת הבעש"ט למסעות בני ישראל‬
                                           ‫ניצוצות‪ ,‬וכל צדיק יש לו ניצוצות משורש‬     ‫זרה שבאדם‪[ ,‬נובע] מחמת שהמלכות אינה‬        ‫במדבר‪ ,‬לכן ממשיך ואומר‪ ]:‬וכל נסיעות‬
          ‫לא הצליחו]‪ ,‬ולכן לא עלתה בידם‪.‬‬   ‫נשמתו שעליו לבררם ולתקנם ולבנות מהם‬       ‫ביחוד עם דודה‪[ ,‬היינו ז"א‪ .‬וכמו שיש פירוד‬  ‫האדם מרומז בתורה וכו'‪[ ,‬לאמר‪ ,‬שכל יהודי‬
‫ודע שיש ג' בחינות בסדר עבודת ה'‬            ‫בנין רוחני לברכה] בס"ד [בכל דבר] שבעולם‪,‬‬  ‫למעלה‪ ,‬כך יש מחשבות זרות בראש האדם]‪.‬‬       ‫באשר הוא צריך לעבור במשך שנות חייו את‬
‫יתברך‪[ .‬הנה המאמר הזה הוא עמוק מאד‪,‬‬        ‫[כי הניצוצות‪ ,‬לפי הנראה‪ ,‬מפוזרות בכל דבר‬  ‫וכאשר יתן האדם דעת לזה‪ ,‬אז יראה ורעד‬       ‫כל המסעות של עם ישראל במדבר‪ .‬וגם הראה‬
‫וכיון שכאן הדברים בדרך קצרה‪ ,‬יקשה עלינו‬    ‫שבעולם‪ ,‬ומשם צריך הצדיק להעלות אותם‪,‬‬      ‫יבוא בו‪[ ,‬וממילא ייחד כל היראות שלו‬
‫לתמצת ענינים רבים וארוכים ברומו של‬         ‫וז"ש] ומעלה אותן הניצוצות [ע"י יחודים‬     ‫לשורש היראה‪ ,‬שהיא יראת ה'‪( .‬עיין סוף‬                            ‫לו למה מרמז נסיעה זו]‪.‬‬
‫עולם במשפטים קצרים‪ ,‬בכ"ז נביא ענין קצר‪.‬‬                                              ‫ההקדמה של תוי"י)‪ .‬ואח"כ] ונעשה יחוד יראה‪,‬‬  ‫וכן כשנשברה לי הספינה והייתי בעצבות‬
‫ויש להבין מה הענין של ג' בחינות‪ ,‬וכי הם‬                 ‫ועלית מ"ן] לבורא יתברך שמו‪.‬‬  ‫[שזה מלכות] עם נורא‪[ ,‬שהוא ז"א]‪ ,‬ויתפרדו‬   ‫גדולה‪ ,‬ובא רבי ז"ל‪ ,‬ותמהתי עליו‪[ ,‬היינו‬
‫בלעדיות‪ ,‬הרי יש עוד כללים שהובאו באגרת‪,‬‬    ‫וכל אחד צריך להתנהג על פי מדרגתו‪.‬‬          ‫כל פועלי און‪[ ,‬וגם יסתלקו המחשבות זרות]‪.‬‬  ‫שהעלה אליו כמה תמיהות על כל שאירע‬
‫כגון אלקות נשמות ועולמות‪ .‬וכן מה הכונה‬     ‫[כשם שאין דעותיהן של בני אדם דומין‪ ,‬כך‬    ‫העוסק בתורה לשמה [זוכה לדברים הרבה‪,‬‬        ‫לו]‪ ,‬והראה לי באיזה עולמות הייתי עכשיו‪.‬‬
‫בסדר עבודת ה'‪ .‬ובד"א‪ ,‬נראה לע"ד שהרב‬       ‫שורשם ומדריגתם ותפקידם בעולם אינם‬         ‫ומה הפירוש לשמה?] פירוש‪ :‬לשם ה'‪[ ,‬לשם‬      ‫והיה שמות אהי"ה וצרופי אהי"ה וגו'‪[ ,‬כגון‬
‫בא לתת לנו סדר שנוכל לעבוד ה' ברצף‪,‬‬        ‫דומין‪ .‬ולכן אין להעתיק הנהגה מאדם לאדם‪,‬‬   ‫תיקון השכינה‪ ,‬שהיא אות ה' האחרונה של שם‬    ‫היה"א‪ ,‬יאה"ה וכיו"ב‪ .‬ונראה שהמסעות הם‬
‫ולמנוע מכשולים בדרך העולה בית א"ל‪ ,‬וזה‬     ‫כי כל אחד ושרשו וכל אחד ותפקידו היחודי‪,‬‬   ‫הוי"ה]‪ .‬זוכה לדברים הרבה‪ ,‬פירוש‪[ :‬דברים‬    ‫כנגד שם מ"ב‪ ,‬ואחד מצירופי שם מ"ב הוא‬
‫מופיע במצבים משתנים‪ ,‬ובכדי לשמור על‬        ‫ולכן כל אחד צריך לפעול בתחום שלו‪ ,‬שבזה‬    ‫הוא מלשון דיבורים]‪ ,‬ממילא נתרבה אליו‬       ‫כפל השם אהי"ה‪ ,‬שעולה מ"ב‪ .‬ונראה שהמסע‬
‫דבקות בעבודת ה' באופן תמידי‪ ,‬ושלא תהיה‬     ‫מקדם את עצמו למטרה שלשמה בא לעולם‪,‬‬        ‫הדיבור בחכמת התורה‪[ ,‬כי הדיבור הקצר‬        ‫הנוכחי היה מאותו צירוף של אהי"ה האמור]‪.‬‬
‫ח"ו עצירה (אפילו לשעה) בעבודת ה'‪ ,‬לכן‬      ‫ובכחה מתקן את עצמו‪ ,‬וגם תיקון העולם‬       ‫שהיה לשמה הוליד והצמיח הרבה דיבורים‬        ‫ואז התחזקתי בלבי למתקן בשרשן כידוע‬
‫באו הג' בחינות בסדר עבודת ה'‪ ,‬וכדלהלן‪]:‬‬    ‫שניתן לו‪ ,‬ובלעדו לא יוכל תיקון זה להגיע‪.‬‬  ‫של חכמת התורה‪ ,‬הכיצד?] כי כשאדם מדבר‬       ‫לי‪[ .‬כי אהי"ה הוא בחינת כתר ושורש‪ .‬שכך‬
‫א'‪ ,‬שיעלה גם הקטנות בימי הגדלות‪[ ,‬וזאת‬     ‫וזה בבחינת מעוות לא יוכל לתקון]‪ .‬מה שאין‬  ‫דיבור טוב‪[ ,‬מתורה או תפלה‪ ,‬והרי] הדיבור‬    ‫מורה לשון אהי"ה לעתיד‪ ,‬כמ"ש בזהר‪ :‬זמין‬
‫משום שהקטנות גורמת ירידה‪ ,‬ולכן צריך‬        ‫כן התופס מדרגה של חבירו‪[ ,‬שאז] זה וזה לא‬  ‫הוא החיות [והנפש] של האדם‪[ ,‬כמו שכתוב‪:‬‬     ‫אנא לאולדה‪ ,‬ולכן התקשרות הדברים בשם‬
‫לכלול אותה בזמן הגדלות‪ ,‬לומר שאין הבדל‪,‬‬                                              ‫נפשי יצאה בדברו]‪ ,‬והחיות הוא ממנו יתברך‪,‬‬
‫והכל צריך להיות לפי רצון ה' באותה השעה‪.‬‬                  ‫נתקיימה בידו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬  ‫[וכל דבר שואף ומשתוקק אל שרשו‪ ,‬ולכן] אז‬      ‫אהי"ה הוא גם כן המתקת הדינים בשרשם]‪.‬‬
‫וזה קרוב למדת ההשתוות שלמדנו באגרות‬        ‫הרבה עשו כרבי שמעון בן יוחאי ולא‬          ‫הדבר סלקא לעילא [עולה למעלה]‪ ,‬ומתעורר‬      ‫ודע ענין רומח‪[ ,‬נראה שיש כאן סוד גדול‬
                                           ‫עלתה בידם [(ברכות ל"ה‪ ,):‬שעסקו רק בתורה‬   ‫הדיבור העליון‪[ .‬נראה שהדיבור התחתון הוא‬    ‫שאינו ברור מתוך הדברים‪ ,‬ובכ"ז נראה‬
                                                                                     ‫מלכות (כמ"ש‪ :‬מי זאת עולה מן המדבר)‪ ,‬וזה‬    ‫שמפרש שרומח הוא כלי מלחמה נגד היצר‪,‬‬
                                                                                                                                ‫ובעיקר של המחשבות זרות‪ ,‬וזה אמרו]‪ :‬שכל‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112