Page 111 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 111

‫הבעש"ט רג‬  ‫ביאור דרך קצרה‬                  ‫אגרות‬                                         ‫הבעש"ט‬  ‫ביאור דרך קצרה‬                     ‫רו אגרות‬

‫ודע שיראת העונש‪ ,‬שהוא יראה חיצונית‪ ,‬מורה על ידו יתברך פשוטה לקבל שבים‪.‬‬                   ‫ודע ענין שחיטת היצר הרע לעתיד לבוא‪ ,‬שמוציא ממנו הרע‪ ,‬שהוא אות מם‪ ,‬ונשאר‬
‫ויתעורר מזה ליראה פנימית הנקראת אהבה‪ ,‬לקבל באהבה‪ ,‬ואז יפטור מיראה חיצונית‬                                                                                 ‫כו' והוא שם קדושה‪.‬‬
‫וכו'‪ .‬ודע כי יראת העונש‪ ,‬שהיא יראה חיצונית‪ ,‬מורה על ידו יתברך פשוטה לקבל שבים‪.‬‬
‫למה הדבר דומה‪ :‬לאיש חיל שלוח מהמלך לקרוא לאדם‪ ,‬והוא בכעס גדול ובפחד‪ ,‬אין‬                 ‫ומי שרוצה ליפטר מהצער והמיצר‪ ,‬והוא נוסע אחריו‪ :‬משל לאשה יולדת שהלכה‬
‫לירא מהשלוח‪ ,‬כי אם תיכף ילך למלך לרצותו‪ .‬וכן באהבה וכו'‪ .‬באהבה טפש מתענג עם‬              ‫למקום אחר לפטור מחבלי לידה‪ ,‬והצער הולך אחריה‪ .‬ועצה היעוצה שיתפלל לה' יתברך‪,‬‬

                                                           ‫שלוח‪ ,‬וחכם תופס השורש‪.‬‬                                                                               ‫ויפטר מהצער‪.‬‬
‫איתא בש"ס יצאה בת קול‪ ,‬ואמרה‪ :‬כל העולם ניזון בשביל חנינה בני‪ ,‬וכו'‪ .‬כי שביל‬              ‫וזה שאמר הכתוב‪ :‬מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה‪ .‬וזה שכתוב‪ :‬והנה מצרים‬
                                                                                         ‫נוסע אחריהם‪ ,‬אז הבינו זה‪ .‬לכך‪ :‬ויצעקו בני ישראל אל ה'‪ .‬ובאמת נאמר אז‪ :‬כאשר‬
               ‫הוא צינור‪ ,‬שפתח הצינור ושביל השפע‪ .‬וזה שכתוב "בשביל חנינה בני"‪.‬‬
‫ודע שמכח התורה שלמד אדם היום‪ ,‬ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות‪ ,‬ואינו‬                        ‫דרך קצרה‬

           ‫דרך קצרה‬                                                                      ‫מ' מסמא‪-‬ל ונשאר וכו' [שם סא"ל שהוא‬         ‫בני אדם"‪ .‬על ידי זה "את יראי ה' לא יכבדו"‪,‬‬
                                                                                         ‫שם קדוש‪ ,‬והוא ג"כ גי' צ"א שהוא עולה הויה‬   ‫ומחרפים ומביישים אותם‪ .‬ובשביל זה בושה‬
‫חיל שלוח מהמלך לקרוא לאדם‪ ,‬והוא‬            ‫השגה‪ ,‬איננו מהרהר אחרי ההשגחה העליונה‪,‬‬                                                   ‫נקרא עבודה זרה‪ ,‬כמו שכתוב (הושע ט')‪:‬‬
‫[השליח] בכעס גדול ובפחד‪[ ,‬שהוא מטיל‬        ‫אלא יודע שכל ההרגשים הקשים‪ ,‬וכל‬                                  ‫ואדנ"י]‪ ,‬והוא שם קדוש‪.‬‬  ‫"וינזרו לבשת"‪ ,‬כי הבושה והחרוף נעשה‬
‫פחד]‪ .‬אין לירא מהשלוח [ולבקש תחנונים‬       ‫הקושיות שלו הוא בגלל שהוא בקטנות‪ ,‬ובכך‬        ‫ומי [ויש מי] שרוצה ליפטר מהצער והמיצר‪,‬‬
‫מהשליח]‪ ,‬כי אם תיכף ילך למלך לרצותו‪.‬‬       ‫הוא ממתיק הדינים בשרשן‪ .‬הכיצד? כי ידיעה‬       ‫והוא נוסע אחריו‪[ ,‬כלומר שמבקש לברוח‬                                         ‫מהכפירות‪.‬‬
‫[ולכן‪ ,‬כשמתעוררת יראה לאדם‪ ,‬צריך להתיחס‬    ‫זו שהוא בקטנות מקשר אותו ל"דעת" עליונה‬        ‫ממנו למקום אחר‪ ,‬וזה דומה למשל הבא]‪:‬‬        ‫וכשיש ליראי השם חרפות ובושות‬
‫שזה בא מאת ה' כתזכורת‪ ,‬שעליו להתעורר‬       ‫יותר‪( ,‬כי הוא משליך עצמו על הקב"ה)‪,‬‬           ‫משל לאשה יולדת [שהיה לה צירים קשים‪,‬‬        ‫מהכופרים האלו‪ ,‬עצה על זה‪" :‬אנכי תולעת‬
‫ולבקש תחנונים מאת המלך‪ ,‬ולהתקרב אליו‬       ‫ולכן על ידי דעת נמתקים הדינים בשרשן‪ ,‬כי‬       ‫וכדי להפטר מהם] שהלכה למקום אחר‬            ‫ולא איש חרפת אדם" (תהלים כ"ב)‪ .‬לחרפות‬
‫יותר ע"י יראת הרוממות]‪ .‬וכן באהבה וכו'‬     ‫בשרשן אין דינים קשים‪ ,‬והכל באחדות]‪ ,‬כי‬        ‫לפטור מחבלי לידה‪ ,‬והצער הולך אחריה‪.‬‬        ‫ובזיונות‪ ,‬הסגולה לזה בחינת תולע‪ .‬שעל‬
‫[כשיש לו התעוררות של אהבה חיצונית‪,‬‬         ‫חמש גבורות מנצפ"ך בדעת זעיר אנפין וכו'‪.‬‬       ‫ועצה היעוצה שיתפלל להשם יתברך ויפטר‬        ‫ידי בחינת הזאת‪ ,‬מנצח אויביו‪ .‬כי תולע הוא‬
‫יבין שזו מידו הפשוטה‪ ,‬וגם כן תזכורת של‬     ‫[אין כאן ההמשך ואין ציון למקור ההמשך‪,‬‬         ‫מהצער‪[ .‬והענין שאם יש לאדם איזו צרה‪,‬‬       ‫בחינת אמונה‪ ,‬כמו שכתוב (איכה ד')‪" :‬האמונים‬
‫התעוררות באהבה‪ ,‬בבחינת קול דודי דופק‬                                                     ‫שלא יחפש עצות והשתדלויות‪ ,‬כי כל זה‬         ‫עלי תולע"‪ .‬והוא בחינת אברהם שהוא ראש‬
‫פתחי לי וכו'‪ .‬אבל] באהבה טפש מתענג עם‬                                           ‫והי"ע]‪.‬‬  ‫הוא בריחה כמו מהפח אל הפחת‪ ,‬כמו במשל‬       ‫למאמינים‪ ,‬כמו שכתוב (בראשית ט"ו)‪" :‬והאמין‬
                                           ‫ודע שיראת העונש‪ ,‬שהוא יראה חיצונית‪,‬‬           ‫שההליכה למקום אחר לא יסלק את היסורים‪.‬‬      ‫בה'"‪ .‬ובבחינת אברהם שהוא בחינת אמונה‪,‬‬
        ‫[ה]שלוח‪[ ,‬אבל] וחכם תופס השורש‪.‬‬    ‫[ואין בה יראה פנימית שהיא יראת הרוממות]‪,‬‬      ‫אלא שיתפלל לה' יתברך ויפטר מן הצער‪ .‬וזה‬    ‫משבר ומבטל עבודה זרה והכפירות והבזיונות‪,‬‬
‫איתא בש"ס (ברכות י"ז ע"ב‪ ,).‬יצאה בת‬        ‫מורה על ידו יתברך [שהיא] פשוטה לקבל‬           ‫מועיל בשני כיוונים‪ :‬א'‪ ,‬כי רק הקב"ה יכול‬   ‫ומתגבר על הכופרים‪ ,‬בבחינת (תהלים כ')‪:‬‬
‫קול‪ ,‬ואמרה‪ :‬כל העולם ניזון בשביל חנינה‬     ‫שבים‪[ .‬וידו הפשוטה אליו היא הגורמת‬            ‫לעזור לו ולא אחר‪ .‬ב'‪ ,‬שהיסורים באו מתחילה‬  ‫"בגבורות ישע ימינו"‪ .‬כי אברהם שהוא בחינת‬
‫בני וכו'‪ .‬כי שביל הוא צינור‪[ .‬והכונה בזה]‬  ‫שנתעורר ליראה זו‪ ,‬ולכן ממשיך ואומר‪]:‬‬                                                     ‫חסד‪ ,‬בחינת אמונה‪ ,‬בחינת (שם פ"ט)‪" :‬וחסדי‬
‫שפתח [ר' חנינה] הצינור ושביל השפע‪ .‬וזה‬     ‫ויתעורר מזה ליראה פנימית [שהיא] הנקראת‬            ‫כדי שיתעורר ויפנה לבורא כל העולמים]‪.‬‬   ‫לא אפיר ולא אשקר באמונתי"‪ ,‬בימין הזאת‬
‫שאומר בשביל חנינה בני‪[ .‬היינו שכל השפע‬     ‫אהבה‪ ,‬לקבל [הכל] באהבה‪[ ,‬אבל אינה עדיין‬       ‫וזה שאמר הכתוב‪ :‬מן המצר קראתי י"ה‬          ‫הוא מתגבר על אויביו‪ ,‬כי נעשה בבחינת (נחום‬
‫של העולם עובר באותו שביל של ר' חנינה‪,‬‬      ‫אהבה שלימה]‪ ,‬ואז יפטור מיראה חיצונית‬          ‫ענני במרחב י"ה‪[ .‬ומדברי התוי"י (בשלח אות‬   ‫ב')‪" :‬אנשי חיל מתולעים"‪ .‬ובזה החסד הוא‬
‫שנפתח עבורו כדי להשפיע לכל העולם כולו]‪.‬‬                                                  ‫ה') נראה שפירש שבכל צרה שיש לאדם ח"ו‪,‬‬      ‫מתקן אלו האלפין הנפולים הנ"ל‪ ,‬בבחינת‬
‫ודע שמכח התורה שלמד אדם היום‪,‬‬                                                    ‫וכו'‪.‬‬   ‫צריך לראות בצער השכינה ולהתפלל עליה‪,‬‬
‫ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות‪,‬‬      ‫ודע כי יראת העונש‪ ,‬שהיא יראה חיצונית‪,‬‬         ‫וממילא גם צרתו נפטרת‪ .‬וז"ש מן המצר‬             ‫(שמות כ')‪" :‬ועושה חסד לאלפים"‪ .‬עכ"ל]‪.‬‬
‫ואינו יודע אם לעשות אם לא‪ ,‬יוכל להבין‬      ‫מורה על ידו יתברך‪[ ,‬שהיא] פשוטה לקבל‬          ‫קראתי י"ה‪ ,‬כלומר מן המצר שלי קראתי י"ה‪,‬‬    ‫ודע ענין שחיטת היצר הרע [כמ"ש בהגדה‪:‬‬
                                           ‫שבים [כנ"ל]‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ :‬לאיש‬          ‫היינו צער של השכינה‪ ,‬ואז ענני י"ה‪ ,‬הקב"ה‬   ‫ואתא הקב"ה ושחט למלאך המוות]‪ ,‬לעתיד‬
                                                                                                                                    ‫לבוא [הוא] שמוציא ממנו הרע‪ ,‬שהוא אות‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116